נהיגה בזמן פסילה

נהיגה בפסילה – מה העונש על נהיגה בזמן פסילה?

שיתוף המאמר ברשתות חברתיות:

נהיגה בזמן פסילה – חוקים וענישה

נהיגה בזמן פסילה היא אחת מהעבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה, והענישה בגינה היא חמורה באותה המידה. במאמר זה נדון בסעיף החוק האוסר נהיגה בפסילה, בענישה בגין עבירה זו, גורמים המשפיעים על הענישה והתנאים שבהם ניתן להרשיע נהג בנהיגה בזמן פסילה.


מדוע עבירה זו נחשבת לעבירה חמורה?

א. נהג שנוהג בזמן פסילה אינו מכבד החלטות של רשויות המדינה (המנהליים והשיפוטיים).
ב. נהג שנפסל כדין, קיימת הנחה שהוא מסוכן לציבור ואם הוא ממשיך לנהוג הוא מסכן את ציבור הנהגים.
ג. אדם שנוהג בשלילה נוהג תחת לחץ וחשש להיתפס על ידי המשטרה, לחץ וחשש זה מהווים סיכון חמור, ונהג עלול לגרום לתאונה או להימצא במצב של בריחה או עימות עם שוטרים (שיש בה גם סיכון).


נהיגה בפסילה סעיף חוק:

סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע: מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רישיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברישיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברישיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני העונשים כאחד.

הסבר: המחוקק בסעיף 67 לפקודת התעבורה קובע איסור מוחלט על נהיגה בעת שאדם רישיונו נפסל.
הגופים שמוסמכים לפסול רישיון נהיגה הם: בית המשפט, קצין משטרה מדרגת מפקח ומעלה, רשות הרישוי, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים וראש ההוצאה לפועל. על מנת שניתן יהיה להרשיע אדם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה חייבים להתקיים מספר תנאים במקביל ובמצטבר.

 

התנאים להרשעה בעבירת נהיגה בזמן פסילת רישיון:

כאמור עבירת נהיגה בשלילה היא עבירה מהחמורות שבפקודת התעבורה וענישה בגינה יכולה להגיע עד פסילת רישיון נהיגה לצמיתות ומאסר בפועל של עד 3 שנים. לאור העובדה כי הנהג צפוי לענישה מחמירה ההרשעה בעבירה זו מחייבת קיום מספר תנאים במקביל ועל העורך דין המייצג בעבירה זו לוודא קיום התנאים בקפידה.
א) נהיגה – נהיגה או רכיבה על כלי דו גלגלי – ישיבה על כיסא הנהג גם שהרכב אינו מונע – דחיפת רכב גם שהוא כבוי והובלת אופנוע ממקום למקום ברגל. על העורך דין המייצג לוודא כי השוטרים הבחינו בפעולת הנהיגה וציינו אותה באופן מפורש וברור וקשר עין רצוף עם הנהג והרכב עד לעצירתו וזיהוי הנהג.

ב) פסילה כחוק – על העורך דין המייצג לוודא כי אכן הנהג נפסל כחוק. ישנם מקרים רבים של פסילות שאינם על פי חוק ולפסילה לכאורה אין יסוד חוקי. למשל מקרים רבים של פסילה על פי שיטת הניקוד שהפסילה אינה חוקית עקב טעויות של משרד הרישוי.

ג) הרכב שבו נוהג נדרש רישיון נהיגה – חובה לוודא כי הרכב שבו נהג בנאשם הוא רכב שנהיגתו מחויבת ברישיון נהיגה לפי הפקודה או תקנות התעבורה ובנוסף שהנהג פסול מלנהוג על אותה דרגת רישיון נהיגה.

ד) הנהג יודע על הפסילה – הנהג חייב לדעת שהוא היה בפסילה בעת שהוא נהג, כלומר שהוא נכח בעת מתן ההחלטה בבית המשפט או ובמשרד הרישוי ואם לא היה נוכח בעת מתן ההחלטה, ההחלטה הובאה לידיעתו בדואר רשום.

במקרה של נהג שזומן לקצין משטרה לצורך קבלת החלטת פסילה מנהלית, הנהג נכח בעת מתן ההחלטה ואם לא נכח ונפסל, קיימת חזקת ידיעה על הפסילה משום שהדבר מצוין בטופס זימון הנהג.
הודעה על פסילת רישיון נהיגה על ידי ראש הוצאה לפועל, ההודעה חייבת להישלח לאדם בדואר רשום.

נהיגה בפסילה ללא ידיעה: כאשר הנהג לא ידע על כך שהוא פסול , לא ניתן להגיש כנגדו כתב אישום ולהעמידו לדין.


אכיפת המשטרה בנושא עבירות נהיגה בפסילה:

משטרת ישראל מודעת לכך שמרבית הנהגים שנפסלים ממשיכים לנהוג למרות הפסילה, ובכך הם מסכנים את הציבור. משטרת ישראל כדי להתמודד עם תופעה זו הקימה יחידות מיוחדות שמטרתן לאכוף עבירות אלו ואף לעיתים שוטרים יושבים ליד ביתם של הנהגים שנפסלו ובודקים האם הם נוהגים בזמן פסילה.
לקבלת ייעוץ מידי: 0502266882 עו”ד גל מוטאי


נהיגה בפסילה עונש:

ראשית להבהיר כי לפי חוק ניתן לקבוע פסילת רישיון נהיגה ללא הגבלת זמן, ומאסר בפועל עד שלוש שנים. עונשים אלה הם מקסימליים ובתי המשפט נוהגים לפי ההלכה הקבועה שנפרט בהמשך, ונסיבות המקרה וחומרתה.
חשוב גם להבהיר כי בית המשפט בודק גם מה הסיבה לפסילה, למשל אם הפסילה היא על ידי ראש ההוצאה לפועל, בפעם הראשונה הגישה היא מעט סלחנית, אולם אם הפסילה היא בגין עבירה חמורה או תאונה קטלנית, הנהג הנאשם יכול לקבל מאסר לתקופה ארוכה גם בפעם הראשונה.

נהיגה בפסילה – מעצר:
מדיניות משטרת ישראל באכיפת עבירות אלו ובטיפול בנהג שנוהג בפסילה בפעם שניה ויותר היא לעצור את הנהג, להביאו לתחנה לחקירה ובהמשך לבקש הארכת מעצרו עד תום ההליכים בבית המשפט.

נהיגה בזמן פסילה בפעם הראשונה:
מדיניות של משטרת ישראל היא תמיד לבקש מאסר בפועל ופסילה לתקופה ארוכה. כאמור בית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה וחומרתה קובע את הענישה המידתית לפי דעתו ובהתאם להלכה הקבועה.

נהיגה בפסילה פעם שניה:
מדיניות של משטרת ישראל היא לבקש מאסר בפועל מעל חצי שנה ופסילת רישיון נהיגה למשך של יותר משנתיים. לבית המשפט במקרה זה קיימת נטייה להיענות לבקשת המשטרה. כמובן גם כאן נסיבות המקרה וחומרתה מהווים שיקול משמעותי בקבלת ההחלטה לגבי הנאשם.

נהיגה זמן פסילה פעם שלישית ויותר:
במקרים אלה הנהג צפוי לענישה מחמירה בדמות של מאסר בפועל לתקופה ארוכה ופסילת רישיון נהיגה למשך שנים.

נהיגה בפסילה נקודות:
– נהיגה בפסילה שהחלטה התקבלה על ידי קצין משטרה => 10 נקודות.
– נהיגה בפסילה שהחלטה התקבלה על ידי בית המשפט => 10 נקודות.


חשיבות הפניה לעורך דין:

כאמור עבירה של נהיגה בזמן פסילה היא אחת מהעבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה, ונהג שנעצר בעת שהוא נוהג בפסילה צפוי לענישה מחמירה. על מנת למנוע או לצמצם נזקים אלה חובה עליכם לקבל ייעוץ וייצוג של עורכי דין מומחים.

משרדנו מוטאי, מצגר, גרבאוי שו”ת מחלקת תעבורה מורכבת מעורכי דין שהיו בעברם שוטרים, תובעים וקציני משטרה . אנחנו מעניקים את הטיפול והייצוג הטוב והמקצועי ביותר ללקוחות שלנו.
לקבלת ייעוץ מידי: 0502266882 עו”ד גל מוטאי

 

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.
כל הזכויות שמורות לחברת עו”ד תעבורה מוטאי-מצגר-גרבאוי

שיתוף המאמר ברשתות חברתיות:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צרו איתנו קשר