עורך דין תאונות דרכים

עורך דין תאונות דרכים

עורך דין תאונות דרכים – כיצד להתנהל מול מערכת המשפט והמשטרה

תאונה היא מקרה לא רצוני שיכולה להתרחש בכל מקום ולרוב היא עקב חוסר תשומת לב לחוקים, תקנות או גורמים סביבתיים. תאונה יכולה להתרחש בכל דרך, כולל כביש, מדרכה, חניה, דרך עפר, רחוב, מקום עבודה ועוד..

כאמור לרוב תאונות מתרחשות עקב אי ציות לחוקים ולתקנות ולכך כמה היבטים שחשוב שנהיה מודעים להם. במאמר זה נדון בהיבטים הפליליים, הנזיקין ותאונה במסגרת העבודה.

 

ההיבטים הפליליים

ישנם מקרים שבהם נהג מעורב בתאונת דרכים ועקב חקירת המשטרה מתעורר חשד כי לנהג יש אשמה בגרימת התאונה. במקרים אלה משטרת ישראל מגישה כתב אישום כנגד הנהג שמסתמנת אשמה כלפיו והוא צפוי לענישה בבית המשפט בהתאם לחומרת המקרה וחומרת העבירה שביצע הנהג שגרם לתאונה ולתוצאות התאונה.

במקרים אלה סעיפי האישום העיקריים הם: נהיגה בחוסר זהירות, נהיגה רשלנית ונהיגה בקלות ראש. במקרים של תאונות קטלניות בנוסף גרימת מוות ברשלנות, גרימת מוות בקלות דעת או הריגה.

 

פניה לעורך דין תאונות דרכים עם היבטים פליליים

כיצד כדאי להתנהג במקרה של תאונת דרכים שבה מסתמנת אשמה כלפי הנהג?

במקרים אלה רישיון הנהג גם בסכנה של פסילה מנהלית של קצין משטרה למשך חודשיים, ובמקרים של תאונות קטלניות שלושה חודשים. לכן מומלץ מאד לפני מסירת העדות להתייעץ עם עורך דין מומחה לתאונות דרכים (מומלץ יוצאי משטרה בוחני תנועה לשעבר) כדי לקבל הדרכה כיצד למסור עדות שתמנע הפללה עצמית מיותרת. כמוכן בהמשך הדרך כדי למנוע או להקטין נזקים לרישיון הנהיגה מומלץ לקבל ייצוג של אותו עורך דין מומחה לתאונות דרכים גם בבית המשפט.
טל לייעוץ מידי: 050-2266882 עו”ד גל מוטאי.

 

ההיבטים הנזיקיים

ישנם מקרים שבהם אדם מעורב בתאונת דרכים ולא מסתמנת שום אשמה כלפיו. במקרים אלה אדם המעורב (נהג או נוסע) זכאי לפיצוי בשני מישורים.
א) נזקי הגוף – במקרה זה אם האדם נפגע בתאונה ונחבל בגופו הוא זכאי לפיצוי מביטוח החובה.
ב) נזקי פח או רכוש אחרים – במקרה זה אדם זכאי לפיצוי עקב נזקי רכוש שנגרמו לו מצד שאשם בתאונה. בקרה זה הצד שני מפצה את האדם שנפגע באמצעות ביטוח המקיף או ביטוח צד ג.
במידה ולנהג אין ביטוחים כאמור, ניתן להגיש כנגדו תביעת נזיקין בבית המשפט בהתאם לסכום הנזק.

 

פניה לעורך תאונות דרכים עם היבטים נזיקיים

כיצד כדאי להתנהג במקרה של תאונת דרכים שבה לא מסתמנת אשמה כלפי אדם והוא ניזוק בגוף או ברכוש?

במקרים אלה מיד לאחר התאונה מומלץ לפני מסירת גרסה לסוכן הביטוח או למשטרה להתקשר לעורך דין תאונות דרכים מומחה תעבורה שהיה בעברו בוחן משטרתי כדי לקבל ייעוץ לגבי מסירת הגרסה ולפנות אליו לאחר מכן לצורך הגשת תביעת נזקי גוף.

במקרה שבו לנהג אין ביטוחים (מקיף או צד ג’) ניתן באמצעות אותו עורך דין להגיש תביעת נזיקין בבית המשפט בהתאם לגובה הנזק. במידה ויש ביטוחים שמכסים את נזקים ניתן לפתור את הבעיה באמצעות סוכן הביטוח שלכם.
טל לייעוץ מידי: 0502266882 עו”ד גל מוטאי.

 

היבטים של דיני עבודה

ישנם מקרים שבהם אדם מעורב בתאונת דרכים כאשר הוא בדרך לעבודה, בחזרה ממנה או במסגרת העבודה. במקרים אלה קיימת לאדם שנפגע מהתאונה במסגרת עבודה, שתי אפשרויות:
א) לפנות לתביעה במסגרת של פלת”ד (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) ולתבוע ביטוח חובה של הרכב.
ב) לפנות לתביעה במסגרת דיני העבודה ולהגדיר את המקרה כתאונת עבודה.
לכל אחד ממסלולים אלה יתרונות וחסרונות משלהם, כל מקרה לגופו ולצורך קבלת החלטה מומלץ לפנות לעורך דין תאונות דרכים שהוא בעל התמחות גם בדיני עבודה וביטוח לאומי.

 

פניה לעורך דין לענייני תאונות דרכים עם היבטים של דיני עבודה

כאמור בכל מקרה של תאונת דרכים עם היבטים של דיני עבודה מומלץ לפני מסירת גרסה לסוכן הביטוח או למשטרה להתייעץ עם עורך דין מומחה תאונות דרכים עם התמחות בדיני עבודה וביטוח לאומי די להביא את התוצאה הטובה ביותר עבורכם.

 

עורך דין לתאונות אופנוע

ישנם נהגים שסבורים שקיימת הבחנה בין אופנוע לכלי רכב אחרים, כאן המקום להבהיר כי אין שום הבדל בין אופנוע לכלי רכב אחרים וכל הרשום במאמר זה הוא נכון ותקף גם לגבי רוכבי אופנוע.
טל לייעוץ מידי: 0502266882 עו”ד גל מוטאי.

 

שכר טרחה עורך דין תאונות דרכים או עורך דין מומחה לתאונות עבודה

אין שכר טרחה קבוע למקרים שבהם פונים לייצוג של עורכי דין, זאת משום שכל מקרה לגופו ומצריך טיפול שונה עם היקף עבודה שונה. שכר טרחה של עורך דין הוא לעיתים פונקציה של מידת מקצועיותו של עורך הדין והשנים, הוותק והניסיון שלו בתחום.

חשוב להבין שמי שמחפש עורך דין עם שכר טרחה (בכל מקרה ולא במקרה של תאונות דרכים) נמוך, מראש מוותר על מקצועיות, ותק, ניסיון והתוצאה הטובה ביותר. כעיקרון הקו המנחה הוא שככל שהמקרה חמור יותר כך שכר הטרחה גבוה יותר.

 

משרדנו מתמחה בתחום התעבורה ומורכב משוטרים, בוחני תאונות דרכים בדימוס עם עשרות שנות ניסיון במשטרת ישראל כשוטרים, ובנוסף עוסקים כעורכי דין המייצגים בשנים האחרונות כסנגורים בכל הארץ.

 

לקבלת ייעוץ 24/7 מוזמנים להתקשר לטלפון 0502266882 – 0526400111
כל המאמרים באתר זה נכתבו בלשון זכר ומתייחסים לכל המינים כאחד.

 

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.
כל הזכויות שמורות לחברת עו”ד תעבורה מוטאי-מצגר-גרבאוי

נהיגה בחוסר זהירות

נהיגה בחוסר זהירות

מהי נהיגה בחוסר זהירות?

לאחרונה משטרת ישראל שמה דגש על אכיפת עבירות נהיגה בחוסר זהירות. ברוב המקרים ההתנהגות המתוארת בנסיבות המקרה אינה מתאימה לנהיגה בחוסר זהירות זאת משום שמדובר בעבירה שאינה מוגדרת במפורש בחוק ולעיתים שוטרים אינם מבחינים בדקויות ודרישות החוק. במאמר קצר זה אנסה להבהיר את הסוגייה.

 

מהי נהיגה בחוסר זהירות הלכה למעשה?

כל התנהגות שאינה מוגדרת בחוק באופן מפורש, אינה יזומה ויוצרת סיכון בנהיגה יכולה להיכנס להגדרה של נהיגה בחוסר זהירות. למשל:
– נהג שבעת נהיגה מביט על צג מכשיר טלפון כך שלא מרוכז בכביש לפניו (לפרק זמן קצר – נהיגה בחוסר זהירות).
– איפור או גילוח בעת נהיגה (נהיגה בקלות ראש לפי תקנה 21(ג) המפורטת בהמשך).
– נהג שמשוחח עם נוסע או בטלפון בעת נהיגה כך שנוצרת הפרעה לריכוז בנהיגה (נהיגה בחוסר זהירות).
– נהג שקורא מסמכים או עיתון בעת נהיגה (נהיגה בקלות ראש לפי תקנה 21(ג) המפורטת בהמשך).
– אכילה או שתיה בזמן נהיגה (נהיגה בקלות ראש לפי תקנה 21(ג) המפורטת בהמשך).
– להביט במראה הקדמית בעת נהיגה (נהיגה בחוסר זהירות).
– להביט לכיסא אחורי או התעסקות עם נוסעים בעת נהיגה (לפרק זמן קצר – נהיגה בחוסר זהירות).
– חיפוש חפצים בתוך רכב בעת נהיגה (נהיגה בקלות ראש לפי תקנה 21(ג) המפורטת בהמשך).
כל פעולה אחרת בעת נהיגה שאינה יזומה ומפריעה לנהג להיות מרוכז באופן מלא בנהיגה.

 

מהם התנאים שדוח נהיגה בחוסר זהירות יהיה חוקי בגינם

במקרה כזה על השוטר שמבחין בעבירה להיות במקביל לנהג שמבצע את העבירה בפרק זמן מספיק שיוכל לראות את התנהגות הנהג באופן ברור ולתעד אותו באופן מדויק. כמוכן נדרש שהשוטר יהיה קרוב מספיק לרכב של עובר העבירה ושלא תהיה שום הפרעה בשדה הראיה שלו (למשל לא חלונות מלוכלכים ולא ערפל – לא גשם – אור יום ולא חשיכה ועוד). על השוטר לשמור על קשר עין רצוף מרגע ביצוע העבירה ועד לעצירתו המוחלטת של הרכב.

 

ענישה בגין נהיגה בחוסר זהירות

נכון להיום בשנת 2019 הענישה בגין נהיגה בחוסר זהירות היא 500 ₪ קנס + 6 נקודות.

בחלק זה של המאמר אביא בפניכם את הבסיס החוקי לעבירת נהיגה בחוסר זהירות, אביא פרשנות של המונח והמבחנים הנדרשים לצורך אבחנה בעבירה זו.

 

הבסיס החוקי

תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה: לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בחוסר זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך.
תקנה זו היא תקנה כללית על כל היבטיה וניתנת לפרשנות רחבה. מטרתה של התקנה היא לתת פתרונות להתנהגויות המסכנות חיים אשר המחוקק אינו יכול לצפות אותן מראש. נהיגה בחוסר זהירות יכולה להישאר בגדר עבירה ויכול לגרום גם לתאונה.

להמשך קריאה מעמיקה בנושא תאונות דרכים במאמר אקדמי, ראה פרקים ג’-ד’

 

פרשנות המונח נהיגה בחוסר זהירות

במאמר זה ההתייחסות למונח חוסר זהירות – כאשר היא בגדר עבירה בלבד ולא גרמה לתאונת דרכים. כאמור אין הגדרה בחקיקה מהי נהיגה בחוסר זהירות. מדובר בהגדרה כללית שניתן להכניס בתוכה מגוון רחב של התנהגויות בעת נהיגה.

מכיוון שהמחוקק לא הגדיר מהי נהיגה בחוסר זהירות נפנה להגדרה לשונית של המונח לפי השפה העברית. חשוב להבהיר שלעיתים כאשר מונח מסוים אינו מוגדר בחוק גם בתי המשפט נעזרים בדרך פרשנות כפי שאני נוקט במאמר זה והיא פניה להגדרת המונח לפי השפה העברית.

אם כן השאלה היא כיצד ניתן לפרש ” לא נהג אדם רכב בלא זהירות” לפי השפה העברית?
לפי השפה העברית המילה “זהירות” משמעה “להימנע מסיכון” במילים אחרות ניתן לקבוע כי המחוקק בתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה דורש “שאדם יימנע מסיכון בנהיגתו”.

לפרשנות נרחבת של המונח סיכון ראה מאמר אקדמי: “פרשנות המונחים סיכון וזכות קדימה בתעבורה

המחוקק דורש שאדם יימנע מכל סיכון בנהיגתו כלומר שלא יגרום סיכון בנהיגתו ובנוסף יימנע מסיכון שנהגים אחרים יוצרים בנהיגתם. במקרה זה מה שמעניין אותנו זה הסיכון שהנהג יוצר בנהיגתו. (כאשר אדם לא נמנע מסיכון שנהג אחר גורם בנהיגתו ועקב כך נגרמת תאונה – זה לא נושא המאמר).

 

כעת השאלה הבאה היא כיצד אנחנו יכולים לקבוע כי עבירה מסוימת היא חוסר זהירות ?

להלן המבחנים המצטברים שבאמצעותם ניתן להבחין בעבירת חוסר זהירות:

1) מבחן כלליות העבירה: כלומר העבירה אינה נאסרה בחוק באופן מפורש. הכלל במשפט הישראלי הוא שחוק ספציפי גובר על חוק כללי. במילים אחרות כאשר קיימת תקנה ספציפית שאוסרת התנהגות מסוימת, משטרת ישראל חייבת לפעול לפיה ולא להשתמש בתקנה כללית שניתנת לפרשנות במובנים רבים. ניתן לקבוע כי כאשר העבירה לא קיימת בחוק או בתקנות והתנהגות לא נאסרה באופן מפורש, העבירה יכולה להיכנס בגדר של חוסר זהירות.

2) מבחן המודעות: המאפיין העיקרי של נהיגה בחוסר זהירות הוא שנהג אינו מודע להתנהגותו. לרוב מדובר בהסחת דעת רגעית. השאלה היא כיצד ניתן להבין שהנהג לא היה מודע למעשיו? לצורך הבנת המצב נשתמש בשני מבחני משנה:

א) מבחן פרק הזמן: ההתנהגות אשר סכנה או היה בכוחה לסכן התרחשה לפרק זמן קצר. אם פרק הזמן מתארך וההתנהגות המסכנת נמשכת הנהג מצליח בפרק זמן זה לגבש מודעות להתנהגותו ובכך התנהגותו יכול לקבל גוון של “נהיגה בקלות ראש”

ב) מבחן היוזמה: כאשר הנהג יוזם עבירה או התנהגות מסוימת הדבר מעיד על כך שישנה מודעות למעשה וההתנהגות במקרה כזה יכולה לקבל גוון של נהיגה בקלות ראש. כאמור על מנת שהתנהגות מסוימת תוגדר כנהיגה בחוסר זהירות אסור שהעבירה תהיה יזומה על ידי הנהג.

 

לסיכומו של מאמר קצר זה ניתן לומר כי כדי שתתקיים עבירה של נהיגה בחוסר זהירות חייבים להתקיים 3 תנאים מצטברים:

1. ההתנהגות לא נאסר בחוק באופן מפורש.

2. ההתנהגות היא לפרק זמן מאד קצר, יצרה סיכון או בכוחה ליצור סיכון לנהג עצמו או לעוברי דרך אחרים.

3. ההתנהגות אינה יזומה על ידי הנהג.

 

חשוב לציין

סוגיה זו היא סוגיה מורכבת מאד עם דקויות שעל מנת להבין אותם לעומק חייבים להבין את הסוגייה באופן מעמיק. כמוכן העבירה בקלות יכולה לקבל גוון של נהיגה בקלות ראש ובמקרים מסוימים גם נהיגה רשלנית. במאמר קצר זה ניסיתי להבהיר רק את נושא הנהיגה בחוסר זהירות כאשר גם כאן הנושא הוא מורכב שלעצמו. נהיגה בחוסר זהירות כאמור יכולה להישאר בגדר עבירה בלבד ויכולה להוביל לתאונת דרכים. מאמר זה התמקד רק במקרה שבו נהיגה בחוסר זהירות נשארה בגדר עבירה בלבד.

 

לפרשנות נרחבת של נהיגה בחוסר זהירות במקרה שהעבירה גרמה לתאונת דרכים ראה מאמר אקדמי: נהיגה רשלנית

 

המאמר נכתב ע”י עו”ד גל מוטאי – משרד עורכי דין תעבורה מוטאי, מצגר, גרבאוי כל הזכויות שמורות.

משרדנו מוטאי, מצגר, גרבאוי מורכב משוטרים בדימוס עם עשרות שנות בתחום התעבורה במשטרת ישראל כשוטרים, ובנוסף עוסקים כעורכי דין המייצגים בשנים האחרונות כסנגורים בכל הארץ.

 

טל לייעוץ וייצוג בכל הארץ: 0502266882 – 0526400111

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.

 

נהיגה בקלות ראש

נהיגה בקלות ראש

הואשמתם בנהיגה בקלות ראש? פנו לייעוץ מידי!

גם המונח נהיגה בקלות כמו שאר המונחים בקטגוריה זו לא הוגדרו על ידי המחוקק. בניסיון להבין את המונח זה ניתן להיעזר בדברי שופטים בפסקי דין ודברי מלומדים.

בקצרה ניתן להגדיר נהיגה בקלות ראש כאותם המקרים שבהם נהג יזם ביצוע עבירה (התנהגות שנאסרה באופן מפורש בחוק) ועקב כך גרם לתאונת דרכים. מדובר בכל אותם המצבים שנהג מודע לסיכון אדיש לתוצאות מעשה . למשל נהג שיוצא לעקיפה בדרך לא פנויה הוא מודע לסיכון הכרוך בביצוע המעשה אולם הוא אדיש לאפשרות התממשות הסיכון.

במקרים אלה הענישה המינימאלית הקבוע בחוק היא 3 חודשי פסילת רישיון נהיגה. כאשר הפציעה היא בדרגה בינוני או חמורה או תאונה היא קטלנית, הענישה יכולה להגיע עד כדי תקופות פסילה ארוכות ואף מאסר בפועל.

לאחר התרחשות התאונה מגיע לזירה בוחן משטרה בכדי לאסוף ממצאים מזירת התאונה בכדי להעמיד לדין את הנהג שמסתמנת לכאורה אשמה כלפיו. במסגרת איסוף הממצאים הוא גם גובה עדות מהנהגים המעורבים בזירת התאונה.

חשוב מאד לפני מסירת עדות לבוחן המשטרה להיוועץ בעורכי דין מומחים בכדי לצמצם נזקים ככל האפשר.

לכל נהג שנחקר תחת אזהרה קיימת הזכות על פי חוק להיוועץ בעורך דין. זכות זו היא לא בכדי ניתנה לנהגים ומטרתה היא, לתת הגנה לנהג שחשוד בכדי שיידע מה למסור ואיך למסור. אני ממליץ בחום לנצל זכות זו בעת הצורך רק עם עורך דין מומחה בתחום התעבורה.

להמשך קריאה מעמיקה בנושא תאונות דרכים במאמר אקדמי, ראה פרקים ז’-ח’

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.

המאמר נכתב ע”י עורכי הדין מוטאי, מצגר גרבואי, בעלי עשרות שנות ניסיון בתחום התעבורה.

כל הזכויות שמורות לחברת עו”ד תעבורה מוטאי-מצגר-גרבאוי

משרדנו כמשרד עו”ד תעבורה מורכב משוטרים בדימוס עם עשרות שנות במשטרת ישראל כשוטרים, ובנוסף עוסקים כעורכי דין המייצגים בשנים האחרונות כסנגורים בכל הארץ. טל לייעוץ וייצוג בכל הארץ: 0502266882 – 0526400111

נהיגה רשלנית

נהיגה רשלנית

הואשמתם בנהיגה רשלנית? פנו לייעוץ מידי!

המונח נהיגה רשלנית כמו שאר המונחים בקטגוריה זו לא הוגדרו על ידי המחוקק. בניסיון להבין את המונח זה ניתן להיעזר בדברי שופטים בפסקי דין ודברי מלומדים.

בקצרה ניתן להגדיר נהיגה רשלנית כאותם המקרים שיש בהם חובה מפורשת בחוק להיות מודע לנסיבות של מקרה מסוים, ולהתנהג באופן שבו קבוע בחוק. כאשר הנהג לא מודע לנסיבות המקרה ואינו נוהג כפי שמצופה ממנו בחוק ומעורב בתאונת דרכים הוא נוהג ברשלנות.

במקרים אלה הענישה המינימאלית הקבוע בחוק היא 3 חודשי פסילת רישיון נהיגה. כאשר הפציעה היא בדרגה בינוני או חמורה או תאונה היא קטלנית, הענישה יכולה להגיע עד כדי תקופות פסילה ארוכות ואף מאסר בפועל.

חשוב מאד לפני מסירת עדות לבוחן המשטרה להיוועץ בעורכי דין מומחים בכדי לצמצם נזקים ככל האפשר.

לאחר התרחשות התאונה מגיע לזירה בוחן משטרה בכדי לאסוף ממצאים מזירת התאונה בכדי להעמיד לדין את הנהג שמסתמנת לכאורה אשמה כלפיו. במסגרת איסוף הממצאים הוא גם גובה עדות מהנהגים המעורבים בזירת התאונה.

לכל נהג שנחקר תחת אזהרה קיימת הזכות על פי חוק להיוועץ בעורך דין. זכות זו היא לא בכדי ניתנה לנהגים ומטרתה היא, לתת הגנה לנהג שחשוד בכדי שיידע מה למסור ואיך למסור. אני ממליץ בחום לנצל זכות זו בעת הצורך רק עם עורך דין מומחה בתחום התעבורה.

להמשך קריאה מעמיקה בנושא תאונות דרכים במאמר אקדמי, ראה פרקים ה’-ו’

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.

המאמר נכתב ע”י עורכי הדין מוטאי, מצגר גרבואי, בעלי עשרות שנות ניסיון בתחום התעבורה.

כל הזכויות שמורות לחברת עו”ד תעבורה מוטאי-מצגר-גרבאוי

משרדנו כמשרד עו”ד תעבורה מורכב משוטרים בדימוס עם עשרות שנות במשטרת ישראל כשוטרים, ובנוסף עוסקים כעורכי דין המייצגים בשנים האחרונות כסנגורים בכל הארץ. טל לייעוץ וייצוג בכל הארץ: 0502266882 – 0526400111

תאונות דרכים - חשוב לדעת

תאונות דרכים – חשוב לדעת

מעורבים בתאונה? פנו לייעוץ מידי!!

תאונת דרכים היא מקרה לא רצוני שמתרחש עקב מעורבות כלי רכב (אופניים, אופנוע, רכב או כל כלי אחר הנע מכוח מכני או מנועי), כאשר הנהג היה במצב של: א) חוסר זהירות ב) רשלנות ג) קלות ראש. תאונות הדרכים מתרחשות בדרגות חומרה שונות :

א) תאונת דרכים נזק בלבד (לרכוש)

ב) תאונת דרכים עם נפגעים קלה.

ג) תאונת דרכים עם דרגת חומרה בינונית.

ד) תאונת דרכים עם דרגת חומרה קשה.

ה) תאונת דרכים קטלנית.

בכל פעם שמתרחשת תאונת דרכים עם נפגעים בוחן המשטרה אמור להגיע לזירת התאונה כדי לאסוף ממצאים על מנת להגיע לחקר האמת בדבר נסיבות התרחשות התאונה והעמדה לדין של הנהג שלכאורה מסתמנת כלפיו אשמה.

במסגרת איסוף הממצאים הוא גובה מהמעורבים בתאונה עדויות. בנקודה זו על הנהג להיות מודע לכך שעדותו היא גורלית בדבר קביעת אשמה לגביו. כלומר הוא חייב לדעת כיצד למסור עדות, באיזה אופן ובאילו מונחים להשתמש.

למשל מרבית הנהגים אומרים שלא שמו לב, או הצד השני הוא זה שהפתיע אותם או פגע בהם. נהגים אלה לא מבינים ששימוש במונחים אלה יש בהם משום קביעה כי הם נהגו באחד המצבים שרשמתי לעיל (כלומר נהיגה בחוסר זהירות, נהיגה רשלנית או קלות ראש).

כאשר הנהג מואשם באחד מסעיפי אישום אלה, יש לך משמעות מכרעת לעניין הענישה כלפיו בהמשך בבית משפט, לפי כך מומלץ מאד לפני מסירת העדות לבוחן המשטרה לנצל זכות שמגיע לכם על פי חוק והיא ייעוץ עם עורך דין.

חשוב להבין הייעוץ חייב להיות עם עורך דין שמתמחה בתחום התעבורה. לא כל עורך דין יודע ויכול לייעץ בתחום זה שכן מדובר בתחום מקצועי.

להמשך קריאה מעמיקה בנושא תאונות דרכים במאמר אקדמי לחצו כאן

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.

המאמר נכתב ע”י עורכי הדין מוטאי, מצגר גרבואי, בעלי עשרות שנות ניסיון בתחום התעבורה.

כל הזכויות שמורות לחברת עו”ד תעבורה מוטאי-מצגר-גרבאוי

משרדנו כמשרד עו”ד תעבורה מורכב משוטרים בדימוס עם עשרות שנות במשטרת ישראל כשוטרים, ובנוסף עוסקים כעורכי דין המייצגים בשנים האחרונות כסנגורים בכל הארץ. טל לייעוץ וייצוג בכל הארץ: 0502266882 – 0526400111

צרו איתנו קשר