זכות קדימה

זכות קדימה – חוקים וענישה

זכות קדימה

מוטאי, מצגר, גרבאוי עורכי דין תעבורה

במאמר קצר זה נבהיר מהי עבירת זכות קדימה, מהם כללי מתן זכות קדימה, מהם התנאים שחייבים להתקיים כדי שהדוחות של משטרת ישראל יהיו חוקיים ומהי הענישה בכל מקרה. מאמר זה אינו מקיף את כל המקרים שבהם חובה לתת זכת קדימה, במידה והמקרה שאתם מחפשים אינו נמנה עם המקרים שבתוך המאמר, הנכם מוזמנים להתקשר להתייעצות לטלפון 0502266882 – עו”ד גל מוטאי.

 

תמרור תן זכות קדימה – 301 

משמעות התמרור: בעבר משמעות התמרור היה -> האט ותן זכות, בשינויי החקיקה בשנים האחרונות הורידו את המילה “האט” . כיום המשמעות היא => תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה לרבות מסילה.

הסבר: נהג רכב שמתקרב לצומת או התמזגות כבישים ומוצב לפניו תמרור זה – מחויב לתת זכות קדימה

 

מיקום התמרור זכות קדימה – 301: 

תמרור 301 – תן זכות קדימה, לא משנה אם מוצב בצד ימין או שמאל של הדרך (בניגוד לתמרור עצור) הוא מחייב את כל הנתיבים באותו כיוון נסיעה.

תמרור 301

 

למשל: במקרה כזה התמרור שמוצב בצד שמאל של הדרך הוא מחייב גם את אלה שנוסעים ישר. (חשוב להבהיר שהחוקים במקרה זה שונים מתמרור עצור)

 

חריג:

אם קיים שטח הפרדה בנוי או מסומן על פני הכביש שמפריד בין ימין לשמאל של הדרך, התמרור שמוצב באותו צד חל רק על אותו צד.

 

מהי המשמעות של המונח זכות קדימה?

במילים אחרות השאלה היא מתי ניתן להאשים נהג באי מתן זכות קדימה?

על מנת לתת תשובה לשאלה זו אנו צריכים להבין כיצד המחוקק מגדיר “זכות קדימה”.

 

תקנה 1 לתקנות התעבורה מגדירה את המונח זכות קדימה כך:

“מתן אפשרות לעוברי דרך אחרים שלהם נקבעה זכות קדימה, להתקדם בדרך בלי לעצור, להמתין, לשנות את מהירותם או לסטות מקו התקדמותם.”

 

הסבר: רבים סבורים כי משמעות המונח זכות קדימה היא לאפשר לרכב שבעל הזכות, לעבור קודם. ברור כי מדובר בטעות, אם שמים לב להגדרה בתקנה מבינים שעל מנת שנהג יעבור עבירה של אי מתן זכות קדימה הוא צריך להפריע בדרך כלשהי לרכב שמגיעה לו זכות קדימה.

במילים אחרות לפי התקנה אם אין הפרעה לעובר דרך שמגיעה לו זכות הקדימה, אין עבירה. 

להלן חלק מתנאים שחייבים להתקיים כדי שהדוח יהיה חוקי:

1. השוטר חייב להיות במקום שממנו רואה בבירור את התנהגות הרכב שלא נותן זכות קדימה.

2. השוטר חייב להיות במקום שממנו רואה בבירור התנהגות של רכב שלא קיבל את הזכות קדימה.

3. השוטר חייב לתעד בבירור את התנהגות הרכב שלא קיבל את הזכות קדימה.

4. השוטר חייב לתעד את המרחק בין שני כלי הרכב.

5. השוטר חייב לוודא ולתעד את הקשר הסיבתי שבין התנהגות הרכב שלא נתן זכות קדימה לבין התנהגות הרכב שלא קיבל את הזכות קדימה.

6. חובה לוודא שהתמרור מוצב כדין ונראה היטב לעין.

7. חובה לוודא קשר עין רצוף עם הרכב שעבר את העבירה.

8. ישנם פרטים נוספים שיכולים להיות חשובים בהתאם לנסיבות המקרה => כל מקרה לגופו.

 

להמשך: ראה מאמר אקדמי פרשנות המונחים סיכון וזכות קדימה בתעבורה

 

בצומת ללא תמרור צריך לתת זכות קדימה: 

על פי חוק רכב שמגיע לצומת ואין בו תמרור המחייב לתת זכות קדימה, חייב לתת זכות קדימה לרכב הבא מימין.

 

זכות קדימה במעגל תנועה (כיכר) – תמרור 303

תמרור 303

בכל צומת שמוצב בו תמרור זה כלומר מעגל תנועה, זכות קדימה היא לרכב שנמצא בתוך מעגל התנועה.

• כאשר מגיעים לצומת שנראה כמו כיכר ואין תמרור כזה חובה לציית לתמרורים אחרים, ואם אין תמרור כלל אזי הרכב שנמצא בתוך הכיכר יתן זכות קדימה לרכב הבא מימין. במילים אחרות זכות קדימה בכיכר ללא תמרור 301 כאילו הגעתם לצומת ללא תמרור וחובה לתת זכות קדימה לרכב הבא מימין ואם יש תמרורים יש לציית לתמרורים האחרים שמוצבים.

 

זכות קדימה להלכי רגל במעבר חציה – תקנה 67 לתקנות התעבורה.

זכות קדימה להולכי רגל

על פי חוק נהג רכב המתקרב למעבר חצייה חובה עליו להאט את מהירות נסיעתו למהירות שמאפשרת לו לעצור בבטחה במידה והולך רגל מתחיל בחצייה.

 

תקנה 67(א1) לתקנות התעבורה:

במידה והולך רגל עומד על מדרכה ומתכוון לחצות במעבר חצייה חובה על הנהג לעצור לפני המעבר ולאפשר לו להשלים את החצייה בבטחה.

• חובה על הרכב לעמוד עד שהולך הרגל משלים את החצייה.

 

תקנה 67(א) לתקנות התעבורה:

קובעת כי נהג רכב שמתקרב למעבר חצייה והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החצייה בבטחה ואם יש צורך בכך אף יעצור את רכבו לשם כך.

 

הסבר: 

התקנה קובעת כי כאשר הולך רגל חוצה במעבר חצייה אין לחלוף על פניו בשום דרך וצורה – כאשר נהג רכב חולף על פני הולך רגל בעת חצייה הוא עובר עבירה של אי מתן זכות קדימה להולך רגל.

 

אי מתן זכות קדימה במעבר חצייה תוך סיכון הולך רגל: 

במידה ורכב חולף על פני הולך רגל במעבר חצייה כאשר יש ביניהם קרבה מסוכנת, הנהג במקרה זה עובר עבירה חמורה של אי מתן זכות קדימה להולך רגל תוך סיכון.

 

להלן חלק מתנאים שחייבים להתקיים כדי שדוח בגין אי מתן זכות קדימה להולך רגל יהיה חוקי

1. מעבר החצייה חייב להיות מסומן היטב.

2. אם קיימים תמרורים המסמנים מעבר חצייה, הם חייבים להיות מוצבים כדין ונראים לעין היטב.

3. השוטר חייב לעמוד במקום שממנו הוא רואה את כל ההתרחשות – כלומר חציית הולך הרגל והגעה ומעבר הרכב על המעבר חצייה.

4. שוטר חייב לתעד היכן היה הולך הרגל על מעבר החצייה ביחס לרכב, בעת שהרכב חלף על פניו.

5. תנאי מזג האוויר, הכביש ולבוש הולך הרגל חייבים להיות במצב שמאפשרים הבחנה בהולך הרגל ובמעבר חצייה על ידי הנהג באופן אובייקטיבי.

6. אם היה שינוי בהתנהגות הולך הרגל עקב העבירה, השוטר חייב לתעד את השינוי.

7. קשר עין רצוף עם הנהג והרכב עד לעצירתו ליד השוטר.

8. ישנם פרטים נוספים שיכולים להיות חשובים בהתאם לנסיבות המקרה => כל מקרה לגופו.

 

למשל: מקרה של אי מתן זכות קדימה במעבר חצייה שדוח בגינו לא חוקי

מעבר חצייה

במקרה כזה שמעבר החצייה לא נראה לעין היטב ואין תמרורים שמציינים מעבר חצייה => דוח שיירשם בגין אי מתן זכות קדימה במעבר חצייה, דינו בטל.

 

חוקים וענישה: מעודכן ל 20.06.2019 – אם יהיו שינויים נעדכן

1. אי ציות לתמרור 301 – תן זכות קדימה => פסילה מנהלית של רישיון נהיגה 30 ימים – הזמנה למשפט – 10 נקודות.

2. אי ציות לתמרור 303 – זכות קדימה בכיכר => 250 ₪ קנס – 4 נקודות.

3. אי מתן זכות קדימה להולך רגל העומד על מדרכה => 250 ₪ קנס – 0 נקודות.

4. אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חצייה בבטחה (ללא סיכון) => 500 ₪ קנס – 8 נקודות.

5. אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חצייה בבטחה תוך סיכון => פסילה מנהלית של רישיון נהיגה 30 ימים – הזמנה למשפט – 10 נקודות.

כללי מתן זכות קדימה וחוקי מתן זכות קדימה הם רבים ומאמר זה כאמור אינו מקיף את כל הכללים והמקרים – במידה ויהיו לכם שאלות נוספות ניתן להתקשר לייעוץ 0502266882.

 

לסיכום

עבירת זכות קדימה היא עבירה בעלת השלכות חמורות על רישיון הנהיגה שלכם. עבירה זו מורכבת מאוד ושוטר שרושם דוח בגינה חייב להקפיד על פרטים רבים שהם בעלי משמעות לגבי קיום העבירה. אי דיוקים או אי רישום פרטים חשובים כגון אלה שחלקם צוינו במאמר יכול להביא להסדר מקל או ביטול כתב האישום כולו.

 

משרד עורכי דין תעבורה מוטאי, מצגר, גרבאוי מורכב מעורכי דין שוטרים, תובעים, בוחני תאונות בעברם במשך עשרות שנים. בשנים האחרונות משמשים כסניגורים בתחום התעבורה ועוסקים בתחום התעבורה בלבד. המשרד עוסק בתחום זה בלבד ובעל הישגים מדהימים בשנים האחרונות ברמה הארצית.

טל לייעוץ וייצוג בכל הארץ: 0502266882 – 0526400111

 

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.

 

המדריך נכתב ע”י עורכי הדין מוטאי, מצגר, גרבואי, בעלי עשרות שנות ניסיון בתחום התעבורה.

כל הזכויות שמורות לחברת עו”ד תעבורה מוטאי-מצגר-גרבאוי

מהירות מופרזת

תיק תעבורה 9746-03-19 מהירות מופרזת

תיק תעבורה 9746-03-19 מהירות מופרזת 168 קמ”ש במקום 90 קמ”ש

לקוח משרדנו הואשם במהירות מופרזת 168 קמ”ש במקום 90 קמ”ש. הלקוח טען כי הוא לא נהג במהירות כזו וכי ישנה סבירות גדולה לטעות של משטרת ישראל.
התביעה דרשה: 12חודשי פסילה – קנס – פסילה על תנאי.

הלקוח לפני שפנה לטיפול משרדנו היה בטיפול של משרד אחר אשר במסגרת זו קיבל מבית המשפט בפתח תקווה פסילה עד תום ההליכים למשך 4 חודשים.

מייד לאחר קבלת הלקוח, צולם חומר הראיות והתברר כי קיימים בו כשלים מהותיים כגון: הפעלה לא נכונה ושלא על פי הנהלים של מכשיר האכיפה – בעיות בקשר עין – ועוד כשלים נוספים – פנינו לבית משפט במועד הדיון בתיק.

תוצאה: רישיונו הוחזר במקום – 1500 ₪ קנס – תיקון סעיף האישום לתקנה של מהירות בלתי סבירה – ביטול 10 נקודות.

טל לייעוץ: 0526400111 – 0502266882
מוטאי, מצגר, גרבאוי עורכי דין תעבורה

תמרור עצור

תמרור עצור 302 – חוקים וענישה

דוח תמרור עצור – 302

קיבלתם דוח בגין אי ציות לתמרור עצור? במאמר זה אביא בפניכם את כל החובות הקשורות בתמרור עצור (302), ומתי הוא מחייב אותנו. ישנם מצבים רבים שבהם התמרור מוצב בצדדים שונים ובכל פעם הוא מחייב נוסעים אחרים. יש סוגים שונים של תמרורים שנראים כמו תמרור עצור מה משמעות ומה הקשר שלהם לתמרור זה.

תמרור עצור

מקורות בחקיקה:

תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה:

נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה – לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר.

 

לוח התמרורים – תמרור 302
עצור! תן זכות קדימה לרכב בדרך החוצה לרבות מסילה.

תמרור עצור

 

תקנה 22 לתקנות התעבורה:

(א) עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין.

(ב) האותות הניתנים על ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה.

 

מה משמעות התמרור עצור – 302?

רבים סבורים כי תמרור עצור הוא מחייב עצירה בלבד. כאן המקום להבהיר כי נהג רכב שמגיע לצומת ומוצב בפניו תמרור עצור הוא חייב עצירה מוחלטת לפני קו העצירה ואם ישנם כלי רכב החוצים, נהג שעצר לפי התמרור מחויב לתת להם זכות קדימה.

 

מטרה העצירה: בדרך כלל תמרור עצור מוצב בצמתים שיש בהם בעיה של שדה ראיה וכאשר מוצב תמרור עצור, מטרת העצירה היא בדיקה האם ישנם כלי רכב שמתקרבים כדי לתת להם זכות קדימה.

בקצרה אסביר כי לתת זכות קדימה לכלי רכב אחרים, פירושו שלא לגרום להם להפרעה או סיכון בכל דרך. אולם חשוב להבין כי פרשנות המילה זכות קדימה ואופן המדידה ותיעודו על ידי שוטרים זו תורה שלמה ומי שמעוניין להרחיב את הידע בתחום זה ניתן לקרוא את המאמר האקדמי: פרשנות המונחים סיכון וזכות קדימה בתעבורה

 

תמרור עצור -302 המוצב בצד ימין הדרך:

תמרור עצור המוצב בצידו הימני של הדרך מחייב את כל הנתיבים באותו כיוון נסיעה גם אלה שפונים שמאלה ופונים פרסה שמאלה.

חריג: כאשר קיים שטח הפרדה המפריד בין ימין לשמאלה => תמרור עצור המוצב בצד ימין אינו חל לגבי חלקו השמאלי של הכביש.

תמרור עצור

 

תמרור עצור – 302 המוצב בצד שמאל הדרך:

תמרור עצור המוצב בצד שמאל של הדרך מחייב רק את הפונים שמאלה או פונים פרסה שמאלה.

 

היכן עוצרים כאשר קיים תמרור עצור ומסומן קו עצירה בסמוך לתמרור?

במקרה כזה קיימת חובה לעצור לפני (ובסמוך לקו העצירה). החובה חלה על כל כלי הרכב גם אם הם מגיעים בתור וכאשר יש עומס תנועה. ישנם בתי משפט לתעבורה שקובעים כי אם רכב ראשון עצר, רכב שני אחריו אינו מחויב בעצירה. אולם חשוב מאד להבהיר כי גישה זו אינה הלכה של בית המשפט העליון ואינה מחייבת את כל בתי המשפט התעבורה יהיו שופטים שיקבלו טענה זו ויהיו שישללו אותה על הסף. לכן ההמלצה היא שכל נהג שמגיע לקו העצירה יעצור ויבחן את התנועה בדרך החוצה ורק לאחר שיראה שהדרך פנויה יתחיל בנסיעה.

 

היכן עוצרים כאשר קיים תמרור עצור ומסומן קו עצירה כמה מטרים אחרי התמרור?

במקרה זה גם חובת העצירה היא לפני ובסמוך לקו העצירה. אין חובה לעצור במקביל לתמרור העצור.

 

היכן עוצרים כאשר קיים תמרור עצור אבל אין קו העצירה?

על פי התקנה נהג רכב שמתקרב לצומת ומוצב תמרור עצור אולם אין קו עצירה הוא מחויב לעצור במקום שממנו הוא רואה את התנועה החוצה. אין חובה לעצור בסמוך לתמרור אלא אם כן משם רואים את התנועה החוצה.

 

האם קיימת חובת עצירה כאשר מסומן קו עצירה ללא תמרור עצור:

 

תמרור 802
תמרור 802

 

 

 

 

 

 

אין חובת עצירה אם אין תמרור עצור – במקרה זה קו העצירה מסמן מקום עצירה רק אם קיימת חובה אחרת לעצור על פי דין. למשל אם יש חובה לעצור כדי לתת זכות קדימה בכיכר או לתת זכות קדימה לרכב הבא מימין.

האם קיימת חובת עצירה ומתן זכות קדימה כאשר המילה עצור כתובה על פני הכביש ומסומן קו עצירה?

גם במקרה הזה אין חובת עצירה אם אין תמרור עצור – במקרה זה המילה עצור וקו העצירה מסמנים מקום עצירה רק אם קיימת חובה אחרת לעצור על פי דין. למשל אם יש חובה לעצור כדי לתת זכות קדימה בכיכר או לתת זכות קדימה לרכב הבא מימין.

 

תמרור עצור נייד (עגול) – תמרור 304:

תמרור 304
תמרור 304

 

 

 

 

 

 

 

 

מדובר בתמרור עצור נייד ומחייב עצירה כאשר הוא מופיע בפני הנהג וחובה להמשיך לעמוד עד קבלת היתר לנסיעה או הופעת תמרור 305 (סע – התקדם בזהירות). בדרך כלל תמרורים אלה נמצאים בשימוש במקומות בהם מתבצעות עבודות בכביש או מעברי חציה שבהם חוצים ילדים.

תמרור 305

ענישה בגין אי ציות לתמרור עצור – 302: נכון למאי 2019

1. אי עצירה בלבד => 250 ₪ קנס + 4 נקודות

2. אי עצירה ואי מתן זכות קדימה => פסילה מנהלית של רישיון נהיגה למשך חודש + הזמנה למשפט + 10 נקודות.

3. נהג שעצר אולם לא נתן זכות קדימה => פסילה מנהלית של רישיון נהיגה למשך חודש + הזמנה למשפט + 10 נקודות.

4. נהג שלא יודעים אם עצר או לא אולם לא נתן זכות קדימה => פסילה מנהלית של רישיון נהיגה למשך חודש + הזמנה למשפט + 10 נקודות.

5. תאונת דרכים עם נפגעים עקב אי ציות לתמרור עצור => פסילה מנהלית של רישיון נהיגה למשך חודשיים + הזמנה למשפט + 10 נקודות.

6. תאונת דרכים קטלנית עקב אי ציות לתמרור עצור => פסילה מנהלית של רישיון נהיגה למשך 3 חודשים + הזמנה למשפט + 10 נקודות.

• חשוב לציין כי התביעה המשטרתית מבקשת מספר חודשי פסילה נוספים בבית המשפט וזאת בהתאם לרמת הסיכון שהנהג יצר בנהיגתו.

 

קיבלת דוח על תמרור עצור? האם הדוח חוקי?

1. במקרה של אי עצירה בלבד: על השוטר לוודא כי מוצב תמרור עצור באופן חוקי , נראה היטב לעין (לא מוסתר). כמוכן על השוטר לעמוד במקום שממנו רואה היטב את קו העצירה, את הגעתן של המכוניות ויציאתן מהצומת. על השוטר לרשום בדוח את הנתונים שלעיל וכן לוודא קשר עין רצוף עם הרכב שביצע את העבירה עד לעצירתו.

 

2. במקרה שנוסף אלמנט של אי מתן זכות קדימה: על השוטר לראות ולתעד את כל הדברים שרשומים לעיל ובנוסף על השוטר לראות כי נהג הרכב שלא נתן זכות קדימה גרם להפרעה כלשהי לרכב שלא קיבל זכות קדימה. ההפרעה יכולה לבוא לידי ביטוי בהאטה, עצירה או סטיה מנתיב כדי שלא לפגוע ברכב שלא נתן את הזכות קדימה. על השוטר לוודא כי היה קשר סיבתי בין התנהגות הרכב שלא נתן זכות קדימה לבין ההתנהגות של הרכב שלא קיבל זכות קדימה. כמוכן השוטר חייב להיות במקום שממנו היה יכול לראות בבירור את כל ההתרחשות ולתעד באופן ברור את הדברים.

 

לסיכום

עבירת אי ציות לתמרור עצור (ללא תאונת דרכים) היא עבירה חמורה שגוררת בצידה ענישה מחמירה של מספר חודשי פסילה בבית המשפט ובנוסף 10 נקודות חובה. עבירת אי ציות לתמרור עצור היא עבירה מורכבת וקשה לאכיפה ושוטרים ברישום הדוח חייבים להקפיד על מספר רב של פרטים. שוטרים לעיתים רושמים דוחות כאשר אין עבירה מצידו של הנהג בכך גורמים לעוול ולאי צדק שלא במכוון. בכל מקרה של קבלת דוח בגין אי ציות לתמרור עצור מומלץ לפנות לעורכי דין שמומחים בתחום התעבורה כדי לבחון את הדוח ואת חוקיות הרישום.

 

משרדנו מתמחה בתחום התעבורה ומורכב משוטרים בדימוס עם עשרות שנות ניסיון בהפעלת מכשירי האכיפה של משטרת ישראל כשוטרים, ובנוסף עוסקים כעורכי דין המייצגים בשנים האחרונות כסנגורים בכל הארץ.

טל לייעוץ וייצוג בכל הארץ: 0502266882 – 0526400111

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.

 

כל הזכויות שמורות לחברת עורכי דין מוטאי, מצגר, גרבאוי.

בדיקת ינשוף

בדיקת ינשוף – המדריך המעודכן

כל מה שצריך לדעת על בדיקת ינשוף

מכשיר הינשוף זהו מכשיר אכיפה שמשטרת משתמשת בו כדי לבדוק את רמת האלכוהול בגופו של נהג שחשוד בנהיגה בשכרות. חשוב להבחין בין שני מכשירים ששמם דומה, שניהם מבצעים את אותה הפעולה שהיא מדידת רמת האלכוהול, אולם יש הבדל מהותי ביניהם.

במאמר קצר זה נשיב על כל השאלות הקשורות בנושא זה, כולל כל העדכונים נכון לשנת 2019.

 

בדיקת נשיפון (מכשיר הנשיפון)

מכשיר אלקטרוני קטן אשר משמש את המשטרה לבדוק את רמת האלכוהול בגופו של נהג באמצעות נשיפה, מכשיר זה משמש לבדיקה מקדימה לבדיקת מכשיר הינשוף, במידה ונהג לא עובר את הבדיקה, יועבר לבדיקת ינשוף המאפשרת מדד מדויק למצב שכרותו של הנהג.

חשוב לשים לב:

1. שוטר רשאי לדרוש בדיקת נשיפה גם אם אין חשד כי הנהג שיכור.

2. תוצאות המכשיר מהוות אינדיקציה ראשונית בלבד לגבי כמות האלכוהול בגופו של נהג החשוד בנהיגה בשכרות.

3. תוצאות המכשיר אינן קבילות בבית המשפט ואינן מוצגות בחומר הראיות.

4. השוטר חייב לבקש את הסכמת הנהג למתן נשיפה למכשיר הנשיפון.

5. הנהג על פי חוק אינו חייב לשתף פעולה ולתת נשיפה למכשיר הנשיפון.

 

בדיקת ינשוף (מכשיר הינשוף)

מכשיר חשמלי המשמש את המשטרה לבצע בדיקה מדויקת של רמת האלכוהול בגופו של נהג החשוד בנהיגה בשכרות ע”י נשיפת אוויר.

הכמויות המותרות על פי חוק:

א. נהג חדש, נהג עד גיל 24, נהגי רכב ציבורי ומשא => 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר 1 אוויר נשוף (המשטרה אוכפת החל מ-100 מיקרוגרם).

ב. עבור כל הנהגים האחרים => 240 מיקרוגרם בליטר 1 אוויר נשוף. (המשטרה אוכפת החל מ -290 מיקרוגרם).

מכשיר הינשוף החדש 2019:

בזמן שיצא התיקון לחוק שהחמיר לגבי נהג חדש, נהג צעיר, נהגי רכב משא ורכב ציבורי לא היה בידי המשטרה מכשיר ינשוף שהיה מסוגל למדוד כמויות כה נמוכות של אלכוהול. לפני כשנתיים (בשנת 2017) משטרת ישראל רכשה מכשירי ינשוף חדשים אשר ביכולתם למדוד כמויות נמוכות של אלכוהול ברמות הקבועות בחוק. בהמשך המאמר נתייחס למכשיר הינשוף החדש.

 

מהי בדיקת ינשוף

כאשר מתעורר חשד לנהיגה בשכרות על ידי הנהג לאחר בדיקת נשיפון, הנהג עובר בדיקת מאפיינים ומובא לבדיקת ינשוף. הבדיקה נערכת על ידי שוטר מוסמך והנהג נדרש לתת שתי נשיפות ארוכות לתוך המכשיר, כל נשיפה בת 1 ליטר אוויר.

חשוב לשים לב:

1. על פי חוק חובה לשתף פעולה עם דרישת השוטר ולמסור דגימת נשיפה.

2. תוצאות בדיקת הינשוף קבילות בבית המשפט.

3. מרגע עצירת הנהג ועד לבדיקת ינשוף חייב להמתין לפחות 15 דקות כאשר בפרק הזמן הזה הנהג חייב להיות בהשגחת המשטרה שלא אכל, לא שתה, לא עישן, לא הקיא, לא גיהק, ולא הכניס דבר מה לפיו או לאפו.

 

מהי חובת המשטרה בעת בדיקת ינשוף ואיך עלי להתנהג? 

בעת הבדיקה על השוטר המפעיל להסביר בצורה ברורה לנהג החשוד בנהיגה בשכרות את משמעות הסירוב לבדיקת ינשוף ואת אופן מתן הנשיפה לתוך המכשיר, כמוכן עליו להחליף פיה לכל נשיפה.

על פי חוק על הנהג הנבדק לשתף פעולה עם דרישת השוטר למתן נשיפה.

 

חובות המשטרה לפני ואחרי בדיקת הינשוף:

1. חובה לבצע בדיקת כיול למכשיר הינשוף לפני תחילת המשמרת.

2. חובה לבצע בדיקה עצמית למכשיר הינשוף לפני תחילת המשמרת ולקבל תוצאה תקינה (שאין רמת אלכוהול כלשהי במדידה).

3. חובה לבצע בדיקת כיול למכשיר הינשוף בסיום המשמרת.

4. חובה לבצע בדיקה עצמית למכשיר הינשוף בסיום המשמרת ולקבל תוצאה תקינה (שאין רמת אלכוהול כלשהי במדידה).

5. חובה לבצע בדיקת תקינות חצי שנתית למכשיר הינשוף ולצרף תע”צ תקינות.

 

במידה ולא ארצה לבצע בדיקת ינשוף האם אוכל לדרוש בדיקת דם?

חשוב לציין כי על פי חוק חובה למסור בדיקת נשיפה. בתי המשפט באופן עקבי קובעים כי אין זכות לנהג לבחור איזו בדיקה הוא מוכן לתת. במילים אחרות אין זכות לנהג לדרוש בדיקת דם גם אם הוא טוען שיש לו אסטמה, או בעיית בריאות אחרת המונעת ממנו לתת נשיפה. נהג יכול לבקש ביצוע בדיקת דם, בידי השוטר קיימת האפשרות האם להסכים לבקשתו או לסרב, יש לציין שבמרבית המקרים שוטרים לא יסכימו לביצוע בדיקת דם מאחר ומדובר בהליך מורכב, אשר דורש זמן רב.

 

מה המשמעות של הכשלת בדיקת ינשוף?

על פי חוק נהג שמסרב לתת בדיקת נשיפה או מכשיל אותה בכל דרך, קמה חזקה כי הנהג היה שיכור באופן אוטומטי והנהג צפוי לאותם הענשים של נהג החשוד בנהיגה בשכרות.

 

הענישה הצפויה לנהג שמסרב לתת בדיקת ינשוף: לפחות שנתיים פסילת רישיון נהיגה + 10 נקודות.

• במקרה של סירוב – חובה על השוטר להסביר לנהג את משמעות הסירוב ולתעד את ההסבר בחומר הראיות.

מומלץ לקרוא את המאמר – כמה נקודות זה שלילה >>

 

האם מכשיר הינשוף החדש אמין?

השאלה הנכונה יותר היא כיצד בתי המשפט מתייחסים לתוצאות של מכשיר הינשוף?

למכשיר הינשוף היסטוריה ארוכה של דיונים בבתי המשפט וניסיונות רבים של עורכי דין להטיל ספק בדבר אמינות תוצאות המכשיר.

המכשיר הקודם שהיה בשירות המשטרה עבר גלגולים רבים ודיונים בדבר אמינותו הגיעו עד בית המשפט העליון, ושם נקבע כי על מנת למנוע מצב של פגיעה בנהגים על משטרת ישראל להתחיל את האכיפה החל מ-290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר 1 אוויר נשוף, זאת למרות שעל פי חוק הכמות הקבועה היא 240 מיקרוגרם. בכך בית המשפט סיים את סוגיית הדיון בדבר אמינותו של המכשיר הקודם.

 

מכשיר הינשוף החדש:

עדיין לא היה ניסיון להטיל ספק בדבר אמינותו של מכשיר הינשוף החדש ובית המשפט העליון עדיין לא נדרש לתת את דעתו בעניין, אולם חשוב לזכור כי משטרת ישראל נוהגת לפי ההלכה המקלה של בית המשפט העליון לגבי מכשיר הינשוף הישן ומבצעת אכיפה החל מ-290 מיקרוגרם.

 

לסיכום

לנהג החשוד בנהיגה בשכרות צפויה ענישה מחמירה עם השלכות עתידיות על רישיון הנהיגה לכן חשוב מאוד לפנות לעורכי דין מומחים בתחום התעבורה להמשך טיפול.

 

הסניף המרכזי של חברת עורכי דין תעבורה מוטאי, מצגר, גרבאוי ממוקם בחיפה ברחוב נתזון 28 – עורכי הדין במשרד בעלי עשרות שנות ניסיון גם במשטרת ישראל כשוטרים, בוחנים, מדריכים בבית הספר לשוטרים וכתובעים ומאז שנת 2011 כסנגורים בתחום התעבורה בכל הארץ.

חברת עורכי דין תעבורה מוטאי, מצגר, גרבאוי מייצגת בתחום התעבורה בכל הארץ.

הטלפונים 0526400111 – 0502266882 זמינים עבורכם לייעוץ וייצוג 24 שעות ביממה.

 

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.

המאמר נכתב ע”י עו”ד גל מוטאי, בעל עשרות שנות ניסיון בתחום התעבורה במשטרת ישראל (כמרצה וכשוטר).

עורך דין תעבורה בחיפה

עורך דין תעבורה בחיפה

מדוע כאשר נעברה עבירה באיזור חיפה כדאי לפנות לעו”ד תעבורה מומחה בחיפה? 

לעורך דין תעבורה בחיפה יש היכרות מעמיקה עם העיר כולה, הוא יודע מהן הבעיות שקשורות בתמרורים, הוא יכול בקלות להגיע לזירת העבירה ולבחון אותה. להיכרות של עורך תעבורה עם אזור שבו לכאורה בוצעה העבירה יכולה להיות השפעה מכרעת על גורל התיק כולו.

לעורך דין תעבורה בחיפה יש הכרות עם כל המערכות המשפט והמשטרה באזור והוא מאד נגיש וקרוב אליהם ובקלות יכול להגיע לכל מקום. כאשר העורך דין קרוב למערכות אלו והוא יכול להגיע אליהם בפרקי זמן קצרים יש לכך השלכות על עלות הטיפול בתיק ובהכרח גובה השכ”ט יהיה נמוך יותר מאשר פניה לעורך דין באזור אחר.

המאמר הקודם התמקד בעניין המצלמות אולם חשוב לזכור כי משטרת ישראל מבצעת אכיפה באזור חיפה לא רק את עבירת מהירות באמצעות מצלמות אלא גם באמצעות נוכחות פיזית של שוטרים. במאמר זה ננסה להבהיר את המקומות שמשטרת ישראל מתמקמת בהם ואת העבירות שהם אוכפים.

 

אכיפת עבירת נהיגה בשכרות באזור חיפה

משטרת ישראל לצורך אכיפת עבירת נהיגה בשכרות מתמקמת לרוב ביציאה מהפאבים, אולמות ואזורי הבילוי. מעבר לכך המשטרה מציב מחסומים באסור העיר, רחוב נתנזון, רחוב העצמאות וכניסה לכביש 22 מכיוון רחוב העצמאות. כמוכן באזור הקריות האכיפה של עבירת נהיגה בשכרות ממוקדת באזורי הבילוי בחלוצי התעשיה ואח”י אילת.

 

מדוע חשוב לפנות לייעוץ מידי לעורך דין תעבורה בחיפה במקרה זה?

במקרה זה יש חשיבות גדולה לזמינות של העורך דין מבחינת תקשורת בטלפון ומבחינת יכולתו להגיע לזירת העבירה. עורך דין תעבורה בחיפה יכול בקלות להגיע לזירת העבירה ולתת ייעוץ וייצוג לנהג החשוד בביצוע העבירה.

 

אכיפת עבירות מהירות באזור חיפה

משטרת ישראל מבצעת אכיפה של עבירות מהירות באמצעות מכשיר הממל”ז לרוב באזורים הבאים:

דרך ההגנה – שמחה גולן – שדרות אבא חושי – דרך בר יהודה – כביש 22 – דרך זבולון בקרית אתא – שדרות ורבורג בקרית חיים – דרך עכו.

כאשר הנהג עבר עבירת מהירות בדרך עירונית מעל 40 קמ”ש מעל המהירות המותרת, הנהג מוזמן לקצין משטרה לתחנת חיפה או מתנ”א בבר יהודה 18, לצורך פסילת רישיונו למשך 30 ימים והנהג מקבל הזמנה לדין לבית המשפט תעבורה בחיפה.

 

מדוע חשוב לפנות לייצוג עו”ד תעבורה בחיפה במקרה זה?

עו”ד תעבורה בחיפה מכיר היטב את המקומות שבהם שוטרים מתמקמים יודע מהם הכשלים באכיפה באזורים אלה ויכול לתת לכם ייצוג הולם מהיר ויעיל מול משטרת ישראל ובית המשפט בחיפה.

 

אכיפת עבירות רמזור אדום בחיפה

עבירת אי ציות לאור אדום ברמזור גורמת לתאונות דרכים קשות וקטלניות ומשטרת ישראל על פי המדיניות שלה נותנת עדיפות לאכיפת עבירות אלו.

משטרת ישראל בחיפה לצורך אכיפת עבירת רמזור אדום ממקמת שוטרים לרוב בצמתים הבאים:

צומת העצמאות בן גוריון – העצמאות כיאט – העצמאות יד לבנים – רמזורים ברחוב העצמאות – רמזורים ברחוב הרצל – צומת לב המרץ – רמזורים בדרך ההגנה – רמזורים בשדרות ההסתדרות – רמזורים בדרך עכו.

לעו”ד דין תעבורה בחיפה קיימת קרבה ונגישות למקומות אלה ויכולת לבחון את הזירה ואת תקינות הרמזורים לכן מומלץ לפנות למשרד עורכי דין בחיפה כדי לקבל ייעוץ וייצוג מקצועי.

 

אכיפת עבירת אי מתן זכות קדימה במעבר חציה באזור חיפה

משטרת ישראל שמה דגש על אכיפת עבירות חמורות שמסכנות חיי אדם. במסגרת מימוש מדיניות זו משטרת ישראל באזור חיפה מבצעת אכיפה מאסיבית של עבירות אי מתן זכות קדימה להלכי רגל במקומות המועדים לפורענות.

 

משטרת ישראל לצורך אכיפת עבירת אי מתן זכות קדימה במעבר חציה ממקמת שוטרים לרוב במקומות הבאים בחיפה

מעברי חציה ברחוב העצמאות – מעברי חציה ברחובות הרצל והחלוץ – מעברי חציה באזור כרמל בשדרות הנשיא – מעברי חציה ברחוב אח”י אילת – מעברי חצי באזור נוה שאנן – מעברי חציה הסמוכים לבתי הספר .

לפניה לעו”ד דין תעבורה בחיפה קיימת עדיפות משום קרבה ונגישות למקומות אלה ויכולת לבחון את הזירה ואת תקינות הצבת התמרורים וסימוני מעברי חציה לכן מומלץ לפנות למשרד עורכי דין בחיפה כדי לקבל ייעוץ וייצוג מקצועי.

 

אכיפת עבירות מטען בחיפה

משטרת ישראל בין יתר העבירות במסגרת האכיפה מתמקדת גם בעבירות של מטענים ותקינות של משאיות.

לצורך אכיפת עבירות אלו משטרת ישראל באזור חיפה לרוב מתמקמת במקומות הבאים

אזור רחוב העצמאות – אזור כביש 58, אזור התעשיה – חלוצי התעשיה – אזור כביש 22 – דרך ההגנה.

 

פרטים על משרדנו

הסניף המרכזי של חברת עורכי דין תעבורה מוטאי, מצגר, גרבאוי ממוקם בחיפה ברחוב נתזון 28 – עורכי הדין במשרד בעלי עשרות שנות ניסיון גם במשטרת ישראל כשוטרים, בוחנים, מדריכים בבית הספר לשוטרים וכתובעים ומאז שנת 2011 כסנגורים בתחום התעבורה בכל הארץ. חברת עורכי דין תעבורה מוטאי, מצגר, גרבאוי מייצגת בתחום התעבורה בכל הארץ – הטלפונים 0526400111 – 0502266882 זמינים עבורכם לייעוץ וייצוג 24 שעות ביממה.

 

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.

נהיגה בחוסר זהירות

נהיגה בחוסר זהירות

מהי נהיגה בחוסר זהירות?

לאחרונה משטרת ישראל שמה דגש על אכיפת עבירות נהיגה בחוסר זהירות. ברוב המקרים ההתנהגות המתוארת בנסיבות המקרה אינה מתאימה לנהיגה בחוסר זהירות זאת משום שמדובר בעבירה שאינה מוגדרת במפורש בחוק ולעיתים שוטרים אינם מבחינים בדקויות ודרישות החוק. במאמר קצר זה אנסה להבהיר את הסוגייה.

 

מהי נהיגה בחוסר זהירות הלכה למעשה?

כל התנהגות שאינה מוגדרת בחוק באופן מפורש, אינה יזומה ויוצרת סיכון בנהיגה יכולה להיכנס להגדרה של נהיגה בחוסר זהירות. למשל:
– נהג שבעת נהיגה מביט על צג מכשיר טלפון כך שלא מרוכז בכביש לפניו (לפרק זמן קצר – נהיגה בחוסר זהירות).
– איפור או גילוח בעת נהיגה (נהיגה בקלות ראש לפי תקנה 21(ג) המפורטת בהמשך).
– נהג שמשוחח עם נוסע או בטלפון בעת נהיגה כך שנוצרת הפרעה לריכוז בנהיגה (נהיגה בחוסר זהירות).
– נהג שקורא מסמכים או עיתון בעת נהיגה (נהיגה בקלות ראש לפי תקנה 21(ג) המפורטת בהמשך).
– אכילה או שתיה בזמן נהיגה (נהיגה בקלות ראש לפי תקנה 21(ג) המפורטת בהמשך).
– להביט במראה הקדמית בעת נהיגה (נהיגה בחוסר זהירות).
– להביט לכיסא אחורי או התעסקות עם נוסעים בעת נהיגה (לפרק זמן קצר – נהיגה בחוסר זהירות).
– חיפוש חפצים בתוך רכב בעת נהיגה (נהיגה בקלות ראש לפי תקנה 21(ג) המפורטת בהמשך).
כל פעולה אחרת בעת נהיגה שאינה יזומה ומפריעה לנהג להיות מרוכז באופן מלא בנהיגה.

 

מהם התנאים שדוח נהיגה בחוסר זהירות יהיה חוקי בגינם

במקרה כזה על השוטר שמבחין בעבירה להיות במקביל לנהג שמבצע את העבירה בפרק זמן מספיק שיוכל לראות את התנהגות הנהג באופן ברור ולתעד אותו באופן מדויק. כמוכן נדרש שהשוטר יהיה קרוב מספיק לרכב של עובר העבירה ושלא תהיה שום הפרעה בשדה הראיה שלו (למשל לא חלונות מלוכלכים ולא ערפל – לא גשם – אור יום ולא חשיכה ועוד). על השוטר לשמור על קשר עין רצוף מרגע ביצוע העבירה ועד לעצירתו המוחלטת של הרכב.

 

ענישה בגין נהיגה בחוסר זהירות

נכון להיום בשנת 2019 הענישה בגין נהיגה בחוסר זהירות היא 500 ₪ קנס + 6 נקודות.

בחלק זה של המאמר אביא בפניכם את הבסיס החוקי לעבירת נהיגה בחוסר זהירות, אביא פרשנות של המונח והמבחנים הנדרשים לצורך אבחנה בעבירה זו.

 

הבסיס החוקי

תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה: לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בחוסר זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך.
תקנה זו היא תקנה כללית על כל היבטיה וניתנת לפרשנות רחבה. מטרתה של התקנה היא לתת פתרונות להתנהגויות המסכנות חיים אשר המחוקק אינו יכול לצפות אותן מראש. נהיגה בחוסר זהירות יכולה להישאר בגדר עבירה ויכול לגרום גם לתאונה.

להמשך קריאה מעמיקה בנושא תאונות דרכים במאמר אקדמי, ראה פרקים ג’-ד’

 

פרשנות המונח נהיגה בחוסר זהירות

במאמר זה ההתייחסות למונח חוסר זהירות – כאשר היא בגדר עבירה בלבד ולא גרמה לתאונת דרכים. כאמור אין הגדרה בחקיקה מהי נהיגה בחוסר זהירות. מדובר בהגדרה כללית שניתן להכניס בתוכה מגוון רחב של התנהגויות בעת נהיגה.

מכיוון שהמחוקק לא הגדיר מהי נהיגה בחוסר זהירות נפנה להגדרה לשונית של המונח לפי השפה העברית. חשוב להבהיר שלעיתים כאשר מונח מסוים אינו מוגדר בחוק גם בתי המשפט נעזרים בדרך פרשנות כפי שאני נוקט במאמר זה והיא פניה להגדרת המונח לפי השפה העברית.

אם כן השאלה היא כיצד ניתן לפרש ” לא נהג אדם רכב בלא זהירות” לפי השפה העברית?
לפי השפה העברית המילה “זהירות” משמעה “להימנע מסיכון” במילים אחרות ניתן לקבוע כי המחוקק בתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה דורש “שאדם יימנע מסיכון בנהיגתו”.

לפרשנות נרחבת של המונח סיכון ראה מאמר אקדמי: “פרשנות המונחים סיכון וזכות קדימה בתעבורה

המחוקק דורש שאדם יימנע מכל סיכון בנהיגתו כלומר שלא יגרום סיכון בנהיגתו ובנוסף יימנע מסיכון שנהגים אחרים יוצרים בנהיגתם. במקרה זה מה שמעניין אותנו זה הסיכון שהנהג יוצר בנהיגתו. (כאשר אדם לא נמנע מסיכון שנהג אחר גורם בנהיגתו ועקב כך נגרמת תאונה – זה לא נושא המאמר).

 

כעת השאלה הבאה היא כיצד אנחנו יכולים לקבוע כי עבירה מסוימת היא חוסר זהירות ?

להלן המבחנים המצטברים שבאמצעותם ניתן להבחין בעבירת חוסר זהירות:

1) מבחן כלליות העבירה: כלומר העבירה אינה נאסרה בחוק באופן מפורש. הכלל במשפט הישראלי הוא שחוק ספציפי גובר על חוק כללי. במילים אחרות כאשר קיימת תקנה ספציפית שאוסרת התנהגות מסוימת, משטרת ישראל חייבת לפעול לפיה ולא להשתמש בתקנה כללית שניתנת לפרשנות במובנים רבים. ניתן לקבוע כי כאשר העבירה לא קיימת בחוק או בתקנות והתנהגות לא נאסרה באופן מפורש, העבירה יכולה להיכנס בגדר של חוסר זהירות.

2) מבחן המודעות: המאפיין העיקרי של נהיגה בחוסר זהירות הוא שנהג אינו מודע להתנהגותו. לרוב מדובר בהסחת דעת רגעית. השאלה היא כיצד ניתן להבין שהנהג לא היה מודע למעשיו? לצורך הבנת המצב נשתמש בשני מבחני משנה:

א) מבחן פרק הזמן: ההתנהגות אשר סכנה או היה בכוחה לסכן התרחשה לפרק זמן קצר. אם פרק הזמן מתארך וההתנהגות המסכנת נמשכת הנהג מצליח בפרק זמן זה לגבש מודעות להתנהגותו ובכך התנהגותו יכול לקבל גוון של “נהיגה בקלות ראש”

ב) מבחן היוזמה: כאשר הנהג יוזם עבירה או התנהגות מסוימת הדבר מעיד על כך שישנה מודעות למעשה וההתנהגות במקרה כזה יכולה לקבל גוון של נהיגה בקלות ראש. כאמור על מנת שהתנהגות מסוימת תוגדר כנהיגה בחוסר זהירות אסור שהעבירה תהיה יזומה על ידי הנהג.

 

לסיכומו של מאמר קצר זה ניתן לומר כי כדי שתתקיים עבירה של נהיגה בחוסר זהירות חייבים להתקיים 3 תנאים מצטברים:

1. ההתנהגות לא נאסר בחוק באופן מפורש.

2. ההתנהגות היא לפרק זמן מאד קצר, יצרה סיכון או בכוחה ליצור סיכון לנהג עצמו או לעוברי דרך אחרים.

3. ההתנהגות אינה יזומה על ידי הנהג.

 

חשוב לציין

סוגיה זו היא סוגיה מורכבת מאד עם דקויות שעל מנת להבין אותם לעומק חייבים להבין את הסוגייה באופן מעמיק. כמוכן העבירה בקלות יכולה לקבל גוון של נהיגה בקלות ראש ובמקרים מסוימים גם נהיגה רשלנית. במאמר קצר זה ניסיתי להבהיר רק את נושא הנהיגה בחוסר זהירות כאשר גם כאן הנושא הוא מורכב שלעצמו. נהיגה בחוסר זהירות כאמור יכולה להישאר בגדר עבירה בלבד ויכולה להוביל לתאונת דרכים. מאמר זה התמקד רק במקרה שבו נהיגה בחוסר זהירות נשארה בגדר עבירה בלבד.

 

לפרשנות נרחבת של נהיגה בחוסר זהירות במקרה שהעבירה גרמה לתאונת דרכים ראה מאמר אקדמי: נהיגה רשלנית

 

המאמר נכתב ע”י עו”ד גל מוטאי – משרד עורכי דין תעבורה מוטאי, מצגר, גרבאוי כל הזכויות שמורות.

משרדנו מוטאי, מצגר, גרבאוי מורכב משוטרים בדימוס עם עשרות שנות בתחום התעבורה במשטרת ישראל כשוטרים, ובנוסף עוסקים כעורכי דין המייצגים בשנים האחרונות כסנגורים בכל הארץ.

 

טל לייעוץ וייצוג בכל הארץ: 0502266882 – 0526400111

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.

 

עבירת קיפוח זכות

עבירת קיפוח זכות

מהי עבירת קיפוח זכות המשתמש בדרך? תקנה 21 לתקנות התעבורה

יצא לכם לאחרונה לראות שוטרים שעומדים על גשרים, לפני מחלפים או במקומות אחרים בהם קיימים עומסי תנועה ומצלמים עבירות? בטח שאלתם את עצמכם מעניין מהי העבירה שהם מתעדים? לאחרונה משטרת ישראל מציבה מצלמות נייחות בדרכים בינעירוניות המתעדות באמצעות וידאו עבירות תנועה רבות ומגוונות.
משטרת ישראל באמצעות צילום וידאו מתעדת עבירות רבות כגון: נהיגה בחוסר זהירותשימוש בטלפון נייד בעת נהיגה וקיפוח זכות המשתמש בדרך.

 

במאמר קצר זה נדון בעבירת קיפוח זכות המשתמש בדרך. מהי בעצם עבירת קיפוח זכות? זו עבירה כללית שניתן לקשר אותה להתנהגויות רבות בכביש, כגון מקרה שבו אתה עומד בפקק תנועה ורכב אחר מגיע עוקף את התור ונכנס לפניך ועוד מקרים שנפרט בהמשך.

לפני כן חשוב להבהיר כי קיימת אבחנה בין עבירה זו לעבירת זכות קדימה ועל מנת שלא נתבלבל ביניהן אסביר בקצרה מהי עבירת זכות קדימה.

 

מה עבירת זכות קדימה?

ע”פ התקנה בכדי שאדם יואשם בעבירה של אי מתן זכות קדימה, נדרש שיגרום להפרעה או סיכון ברמה כלשהי לרכב אחר לו נקבעה הזכות קדימה כפי שניתן ללמוד מהתקנה:

תקנה 1 לתקנות התעבורה: הגדרת זכות קדימה: “מתן זכות קדימה” – מתן אפשרות לעוברי דרך אחרים שלהם נקבעה זכות קדימה, להתקדם בדרך בלי לעצור, להמתין, לשנות את מהירותם או לסטות מקו התקדמותם.

 

חשוב להבהיר כי סוגיית הוכחת עבירת סיכון ו/או זכות קדימה היא סוגיה מורכבת מאד שהדיון בה נעשה במאמר אחר: למאמר אקדמי מלא בסוגיית סיכון וזכות קדימה לחצו כאן >>

לעומת עבירה של אי מתן זכות קדימה בעבירה של קיפוח זכות המשתמש בדרך, לא נדרשת הפרעה או סיכון ברמה כלשהי.

 

מהי עבירת קיפוח זכות המשתמש בדרך?

עבירת קיפוח זכות המשתמש בדרך הוגדרה כך בתקנה 21 לתקנות התעבורה.

תקנה 21.

(א) כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.

(ב) כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –

     (1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;

     (2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;

     (3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה;

     (4) יסכן חיי אדם.

 

הסבר ופרשנות:

בניגוד לעבירת זכות קדימה שנדרשת הפרעה כלשהי או סיכון, בעבירת קיפוח זכות המשתמש בדרך לא נדרש שום סיכון או הפרעה. ניתן לומר כי המחוקק כיוון את התקנה לשמירה על סדר ציבורי בתנועה.

 

המחוקק מתכוון לכל אותם המקרים בהם:

1. נהגים עוקפים שיירה מנתיב אחר שהוא פנוי ומוביל לכיוון אחר, מגיעים לתחילת התור ונכנסים לתוך הנתיב שהיה עמוס וכך עוקפים נהגים רבים שנמצאים ועומדים בתור.

ההשערה היא שהמחוקק התכוון למקרה זה רק מתוך הגיון בריא ולא כי המחוקק הסביר באופן מפורש שמדובר במקרה זה. זאת משום שבתקנות לא מוגדר בשום מקום כי מי שעומד בתור הזכות לעבור קודם היא שלו. חשוב להבהיר כי כל עבירה שלא נקבעה בחקיקה באופן מפורש היא מקור בעייתי והכוח לפרשנות נמצא בידי שופטים.

2. מקרים שבהם לא קיימים תמרורים שקובעים זכות קדימה והתנועה מתנהלת באיטיות ונהגים “נדחפים” ונכנסים ויוצרים הפרעה ואי סדר לכיווני תנועה אחרים.

3. מקרים שבהם קיים תמרור הקובע זכות קדימה אולם נהג שקיפח את הזכות של אלה שמגיע להם זכות קדימה ביצע את העבירה ללא הפרעה או סיכון.

 

לסיכום

התקנה הזו היא תקנה כללית וניתנת לפרשנות לתחומים רבים נוספים אולם חשוב להבין כי עיקר הכוונה – לשמור על הסדר הציבורי ולא לאכוף מקרים שבהם נהג סיכן או הפריע לתנועה כאשר קיים תמרור הקובע את הזכות.

לאחרונה משטרת ישראל אוכפת עבירה זו באמצעות הפעלת מצלמות והצבת מארבים במקומות מועדים לפורענות.

 

ענישה בגין עבירת קיפוח זכות המשתמש בדרך לפי תקנה 21(ב)(1):

נכון להיום שנת 2019 הענישה בגין עבירה של קיפוח זכות המשתמש בדרך ==> 500 ₪ קנס ו- 0 נקודות.

 

המאמר נכתב ע”י משרד עורכי דין מוטאי, מצגר, גרבאוי- כל הזכויות שמורות.

משרדנו מוטאי, מצגר, גרבאוי עו”ד תעבורה מורכב משוטרים בדימוס עם עשרות שנות במשטרת ישראל כשוטרים, ובנוסף עוסקים כעורכי דין המייצגים בשנים האחרונות כסנגורים בכל הארץ.

טל לייעוץ וייצוג בכל הארץ: 0502266882 – 0526400111

 

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.

נהיגה ללא רישיון נהיגה

נהיגה ללא רישיון נהיגה

נהיגה ללא רישיון נהיגה – השלכות וענישה

נהיגה ללא רישיון נהיגה היא אחת מהעבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה. בגין עבירה זו בתי המשפט קובעים עונשים חמורים בדמות של פסילת רישיון נהיגה לתקופות ארוכות ואף לעיתים ענשי מאסר בפועל. לעבירה זו יש מספר רב של גוונים כאשר בתי המשפט מתייחסים אליהם באופן שונה בבואם לגזור את דינו של נהג הנאשם. במאמר קצר זה נתייחס לכל הגוונים ונדבר על הענישה הצפויה במקרה של הרשעה בכל אחת מן העבירות.

 

הבסיס החוקי – סעיף 10 לפקודת התעבורה “איסור נהיגה ללא רישיון נהיגה”

10. (א) לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רישיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרישיון זולת אם פוטר מחובת רישיון נהיגה ובמידה שפוטר.

(ב) בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

(ג) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הרכב רשום בארץ או בחוץ-לארץ.

הסבר קצר: המחוקק קובע כי חובה לנהוג ברכב כאשר יש לנהג רישיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב וחובה לנהוג לפי התנאים שנקבעו ברישיון הנהיגה.

כמוכן מי שבעל הרכב או שליטה על הרכב בידו לא ייתן לאדם שאין לו רישיון נהיגה לנהוג ברכב.

ענישה:

נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם

עבירות לפי סעיף 10 לפקודה כלומר נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם או בעל רכב שנותן לאדם ללא רישיון נהיגה לנהוג, הן עבירות מסוג הזמנה לדין.

בית המשפט רשאי לפי סעיפים 35 ו 62(1) לפקודת התעבורה לגזור על נהג הנאשם פסילה לתקופה או לצמיתות ועונש מאסר עד שנתיים.

 

מדיניות המשטרה בענישה

בכל מקרה של נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם משטרת ישראל מבקשת עונשי פסילה לתקופה ארוכה ומאסר בפועל גם בפעם הראשונה שנהג נתפס. בתי המשפט בפעם הראשונה לא נוהגים לקבוע עונש מאסר בפועל בעצם הנהיגה לא היה סיכון חריג לנהג ולעוברי הדרך, אולם בכל מקרה ענשי הפסילה הם לתקופות ארוכות. (במשך תקופת הפסילה הנהג לא יוכל להוציא רישיון נהיגה).

 

נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף

מדובר במקרים שבהם הנהג לא חידש רישיון נהיגה מסיבות מגוונות כגון אי תשלום אגרה, אי ידיעה שתוקף הרישיון פקע ועוד. במקרים אלה רמת הענישה היא שונה והיא אינה מחמירה כפי שנענש אדם שנהג ללא רישיון נהיגה כלל.

ענישה:

נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף עד 6 חודשים => דוח קנס 250 ₪ + 8 נקודות.

נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל 6 חודשים ועד שנתיים => דוח קנס 750 ₪ + 8 נקודות.

נהג חדש ללא רישיון נהיגה תקף מעל 6 חודשים => הזמנה לדין + 8 נקודות.

נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שנתיים => הזמנה לדין + 8 נקודות.

מתן רשות לאחר לנהוג ללא רישיון נהיגה תקף לסוג הרכב => הזמנה לדין + 0 נקודות.

 

סוגיית הביטוח

חשוב לציין כי חברות הביטוח מחויבים על פי הפוליסה לפצות נהג בעת תאונת דרכים רק אם בעת התאונה היה לנהג רישיון נהיגה תקף לסוג הרכב שבו נהג.

בנוסף, נהג שנוהג ללא רישיון נהיגה מעולם או עם רישיון נהיגה שפקע תוקפו מעל שנתיים יואשם גם בנהיגה ללא ביטוח חובה תקף (גם אם הוא מחזיק תעודה כזו בתוקף).

 

נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים לסוג הרכב

מדובר במקרים שבהם יש לנהג רישיון נהיגה לסוג מסוים של כלי רכב, למשל על כלי רכב פרטי והוא נוהג על כלי רכב מסוג אחר מסוג אופנוע או משאית. במקרים אלה סעיף האישום יהיה לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה.

הענישה:

בית המשפט במקרה זה רשאי לקבוע את אותם העונשים שקובע לנהג שלא הוציא רישיון נהיגה מעולם, אולם יחד עם זאת, יש מרכיב נוסף שבית המשפט לוקח בחשבון והוא הפער שבין רישיון הנהיגה הקיים לעומת הרכב שבו נהג. ככל שהפער גדול יותר ורמת הסיכון גבוהה יותר כך רמת הענישה תהיה גבוהה יותר.

 

נהיגה ללא רישיון נהיגה עקב פסילה של בית המשפט

בית המשפט ע”פ חוק רשאי לפסול את רישיונו של נהג שהורשע בעבירת תעבורה. משמעות הפסילה היא : א) אין לנהג רישיון נהיגה . ב) איסור מוחלט לנהוג או לשבת מאחורי ההגה בעת תקופתה הפסילה.

ענישה:

בית המשפט רואה בחומרה רבה נהיגה בזמן פסילה משני טעמים :

א) הנהג מסכן את הציבור.

ב) הנהג מפר צו שיפוטי או במילים אחרות לא מכבד הוראות וצווים של בית המשפט.

בית המשפט לתעבורה רשאי במקרים אלה להטיל את אותם העונשים במקרה של נהג ללא רישיון נהיגה מעולם. חשוב לציין כי רף הענישה בפועל הוא הרבה יותר גבוהה מנהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם. בהרבה מאד מקרים של נהיגה בפסילה בית המשפט קובע בנוסף לעונשי פסילה ארוכים גם תקופות מאסר ארוכות.

תנאי בסיסי להרשעת הנהג בנהיגה בפסילה: הנהג חייב לדעת שהיה פסול וחייב שתהיה ראיה שמוכיחה את ידיעתו.

 

נהיגה ללא רישיון נהיגה עקב פסילה של משרד הרישוי

משרד הרישוי רשאי לפסול את רישיון הנהיגה של נהג שצבר 36 נקודות או 72 נקודות (ראה מאמר “כמה נקודות זה שלילה?“) או כאשר משרד הרישוי סבור כי הנהג מסוכן עקב ריבוי עבירות תעבורה.

ענישה:

בית משפט מתייחס למקרים אלה (נהיגה בעת פסילה של משרד הרישוי) כאל נהיגה בפסילה לכל דבר ועניין, ואותם הכללים לגבי נהיגה בפסילה של בית המשפט כפי שצוינו לעיל חלים גם כאן.

תנאי בסיסי להרשעת הנהג בנהיגה בפסילה: גם כאן הנהג חייב לדעת שהיה פסול וחייב שתהיה ראיה שמוכיחה את ידיעתו.

 

נהיגה ללא רישיון נהיגה עקב התליה של משרד הרישוי

מהי התליה?

ישנם מקרים שבהם משרד הרישוי שולח דרישה לנהג לבצע פעולות לחידוש רישיון הנהיגה והנהג לא מבצע את הדרישה. המחוקק כדי לאפשר למשרד הרישוי לחייב נהגים למלא אחר הוראותיו מאפשר להתלות את רישיונו של הנהג עד אשר מבצע את הדרישות כחוק.

משמעות ההתליה = פסילת רישיון נהיגה לכל דבר ועניין.

ענישה:

בית המשפט במקרים אלה של נהיגה בעת התליה של משרד הרישוי מתייחס לנהג הנאשם כאל נהג בעת פסילה ואותם הכללים לגבי נהיגה בפסילה של בית המשפט כפי שצוינו לעיל חלים עליו.

תנאי בסיסי להרשעת הנהג במקרה זה: גם כאן הנהג חייב לדעת שרישיונו היה בהתליה על ידי משרד הרישוי וחייבת להיות ראיה שמוכיחה ידיעה.

 

נהיגה ללא רישיון נהיגה עקב פסילה של ראש הוצאה לפועל

המחוקק הסמיך את ראש ההוצאה לפועל לפסול רישיון הנהיגה של נהג עקב חובות כלכליים למרות שאין קשר ישיר לנהיגה או עבירה כלשהי.

מתי הנהג יצטרך לעשות רישיון נהיגה מחדש?

על פי נוהל חדש של משרד הרישוי, נהג יחויב בטסט ותיאוריה מחדש רק אם עברו 10 שנים מיום שבו ראש ההוצאה לפועל לקח את רישיון הנהיגה שלו.

ענישה

ראה מקרה של נהיגה בפסילה עקב פסילה של בית המשפט.

 

נהיגה ללא רישיון נהיגה עקב פסילה של מכון הרפואי

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא גוף שהוקם על ידי המדינה במטרה לוודא כי כל נהג כשיר לנהוג מבחינה נפשית או רפואית.

 

המקרים שבהם נהג מגיע לבדיקה של המכון הרפואי

הרשעה בגין נהיגה בשכרות – משרד הרישוי מפנה למכון הרפואי.

הנהג מבקש להוציא רישיון נהיגה על רכב כבד או רכב ציבורי – משרד הרישוי מפנה למכון הרפואי.

הנהג מעורב בתאונה קטלנית – משרד הרישוי מפנה למכון הרפואי לאחר תום תקופת הפסילה.

הנהג בעל עבר תעבורתי עשיר – משרד הרישוי מפנה למכון הרפואי.

נהג חדש הורשע בגין נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול.

בגין בעיה בריאותית או נפשית – המוסד הרפואי המטפל מעביר פניה למכון הרפואי.

נהג שהגיע לצבירה של 72 נקודות – משרד הרישוי מפנה את הנהג למכון הרפואי ולאחר מכן ידרש הנהג לבצע טסט ותיאוריה מחדש.

המכון הרפואי רשאי לפסול את רישיון הנהיגה לתקופה או לצמיתות.

 

ענישה בגין נהיגה בעת פסילה של מכון הרפואי

במקרים אלה ההתייחסות היא כאילו אדם לא הוציא רישיון נהיגה מעולם ואותם הכללים הרשומים לעיל בהקשר לענישה במקרה של נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם הרשומים לעיל חלים גם כאן.

 

מדוע חשוב לפנות לעורך דין תעבורה מומחה?

ענישה במקרים של נהיגה ללא רישיון נהיגה או נהיגה בפסילה היא ענישה מחמירה שמעמידה את חירויות הנאשם בסכנה חמורה ביותר. פניה לעורך תעבורה מומחה מאפשרת בדיקת חומר הראיות היטב והגנה טובה על הנאשם לצורך הקטנת הסיכון למינימום האפשרי.

 

משרדנו עורכי דין מוטאי, מצגר, גרבאוי עורכי דין תעבורה מורכב עורכי דין שוטרים בעברם ובעלי עשרות שנות ניסיון בתחום זה, נשמח לעמוד לשירותך.

טלפון לייעוץ וייצוג: 0526400111 – 0502266882

אופניים חשמליים

אופניים חשמליים – המדריך השלם

אופניים חשמליים – מה אומר החוק החדש?

בשנים האחרונות עם עליה בעומסי התנועה הולך וגובר השימוש באופניים בעיקר אופניים חשמליים בערים כמו תל אביב, חיפה, ירושלים ועוד ערים גדולות. עם העליה בשימוש באופניים חשמליים גובר הסיכון לכל משתמשי הדרך בייחוד להולכי הרגל והרוכבים עצמם. סיכון זה נובע מהעובדה כי התשתיות בארץ אינן מותאמות לרכיבה, אין מספיק שבילי אופניים מוסדרים לרוכבים והם נאלצים לנסוע על מדרכות או בכבישים המיועדים לכלי רכב אחרים. כמוכן אין חקיקה מתאימה שנותנת פתרונות מתאימים לשינויים האחרונים בנושא הנידון. במאמר זה נשיב על כל השאלות הקשורות בנושא זה.

מהם החוקים החלים על אופניים חשמליים:

כל החוקים, הכללים והתקנות שיפורטו במדריך זה חלים גם על אופניים וגם על אופניים חשמליים.

 

הרכבה: 

חל איסור להרכיב נוסע (מעל גיל 8) על אופניים אלא אם האופניים מיועדים לכך.

חריג: מותר להרכיב ילד שלא מלאו לו 8 שנים על אופניים בתנאי שהאופניים מצוידים במושב נפרד שמבטיח את שלום הילד המורכב.

אדם שלא מלאו לו 14 שנים לא ירכיב בשום מקרה נוסע על אופניים.

 

הובלת חפצים על אופניים: 

חל איסור להוביל על אופניים חפץ או כל מטען המונע מהרוכב שליטה מוחלטת על האופניים.

אסור להוביל מטען או חפץ שאורכו עולה על 70 ס”מ.

אסור להוביל מטען או חפץ שחורג מחלקו הקדמי או האחורי של האופניים בכל מקרה.

 

גרירה עם אופניים: 

אסור לגרור או להיגרר עם אופניים או להתחבר לרכב הנע בכביש.

 

שמירת רווח: 

חובה לשמור רווח מרכב שמלפנים על מנת שיתאפשר לעצור בבטחה מבלי לגרום לתאונה.

 

נסיעה בכביש:

חובה על הרוכב לנסוע צמוד לשפה הימנית של הכביש ככל האפשר ולעקוף בזהירות כלי רכב אחרים.

בדרך בינעירונית אם יש שוליים מאספלט, ירכב הרוכב בצדו הימני של השול ככל האפשר.

בדרך שאינה עירונית חל איסור על ילד מתחת לגיל 12 לרכב על אופניים.

 

רכיבה על מדרכה, שביל אופניים, מנהרה:

חל איסור מוחלט לרכב על מדרכה או כל מקום אחר שמיועד להולכי רגל. אולם מותר להוביל אופניים על מדרכה אם אין בכך הפרעה או סיכון להולכי הרגל.

אם הוקצה שביל וסומן לאופניים, חובה על הרוכב לנסוע בשביל המסומן.

חל איסור על רוכב אופניים לנסוע בתוך מנהרה.

 

חציה במעבר חציה: 

אסור לחצות מעבר חציה ברכיבה על אופניים אלא במעבר חציה לרוכבי אופניים במידה ויש.

מותר להוביל אופניים במעבר חציה לצורך חציית כביש.

 

רכיבה בקבוצה של 10 ויותר:

רכיבה על אופניים בקבוצה של 10 ויותר מחויבת ברכב ליווי מאחור עם 4 אורות מהבהבים.

 

חובת הרוכב: 

האופניים חייבים להיות עם פעמון, מנגנון בלימה יעיל ופס זוהר (מחזירי אור תקינים בכל עת).

רכיבה במצב תאורה – כאשר הראות לקויה מכל סיבה.

חובה פנס קבוע מלפנים המאיר באור לבן למרחק של 150 מטרים לפחות.

חובה פנס קבוע המאיר לאחור עם תאורה אדומה.

חובה מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים.

 

חבישת קסדה:

חובה לרכב על אופניים או אופניים חשמליים עם קסדת מגן הקשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בעת הרכיבה.

חובה זו אינה חלה על רוכב אופניים לא חשמליים מעל גיל 18 בדרך עירונית, אלא אם כן הוא עוסק בפעילות ספורטיבית.

חלה חובה על רוכבי אופניים חשמליים לחבוש קסדה בכל דרך ובכל גיל.

 

גיל רכיבה על אופניים חשמליים:

גיל הרכיבה על אופניים חשמליים הוא מ – 16 ואילך.

 

הגדרת רוכב:

הולך רגל המוביל אופניים דינו כדין רוכב אופניים

כל הכללים האמורים לעיל חלים גם על אופניים חשמליים.

 

ענישה, עבירות אופניים – אופניים חשמליים

רוכב על אופניים חשמליים שטרם מלאו לו 16 שנים => 1000 ₪ קנס.

רכיבה עם אופניים על מדרכה => 100 ₪ קנס

רכיבה עם אופניים חשמליים על מדרכה => 250 ₪ קנס

נהיגה באור אדום המיועד לרוכבי אופניים => 250 ₪ קנס

הובלת חפץ על אופניים המונעת שליטה באופניים => 250 ₪ קנס

הובלת חפץ על אופניים החורג מלפנים או מאחור => 250 ₪ קנס

הובלת חפץ על אופניים העולה באורכו מ – 70 ס”מ => 250 ₪ קנס.

רכיבה או הרכבת נוסע על אופניים ללא קסדה => 250 ₪ קנס.

• לא בגיר בדרך עירונית אלא אם הרכיבה היא פעילות ספורטיבית.

הורה המאפשר לילדו לרכב על אופניים ללא קסדה => 250 ₪ קנס.

הרכבת נוסע על אופניים מעל גיל 8 => 100 ₪ קנס.

הרכבת נוסע על אופניים חשמליים מעל גיל 8 => 250 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים לא תקינים => 100 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים חשמליים לא תקינים => 250 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים ללא פנס או מחזיר אור => 100 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים חשמליים ללא פנס או מחזיר אור => 250 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים שלא על גבי המושב => 100 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים חשמליים שלא על גבי המושב => 250 ₪ קנס.

אי ציות לתמרור האוסר כניסה לאופניים => 100 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים חשמליים שלא בשביל אופניים => 250 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים שלא בשביל אופניים => 100 ₪ קנס.

שימוש בנתיב שמיועד לרכב אחר => 100 ₪ קנס.

אופניים חשמליים – שימוש בנתיב שמיועד לרכב אחר => 250 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים במנהרה => 100 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים חשמליים במנהרה => 250 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים בדרך שאינה עירונית שלא בשול => 100 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים חשמליים בדרך שאינה עירונית שלא בשול => 250 ₪ קנס.

רכיבה שלא בצד ימין שאין שול או בחוסר זהירות => 100 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים חשמליים שלא בצד ימין שאין שול או בחוסר זהירות => 250 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים על מעבר חציה => 100 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים חשמליים על מעבר חציה => 250 ₪ קנס.

הובלת חפץ על אופניים המונע שליטה => 100 ₪ קנס.

הובלת חפץ על אופניים חשמליים המונע שליטה => 250 ₪ קנס.

התחברות או אחיזה של אופניים ברכב אחר => 100 ₪ קנס.

התחברות או אחיזה של אופניים חשמליים ברכב אחר => 250 ₪ קנס.

גרירה באופניים => 100 ₪ קנס.

גרירה באופניים חשמליים => 250 ₪ קנס.

אי שמירת מרחק ברכיבה על אופניים => 100 ₪ קנס.

אי שמירת מרחק ברכיבה על אופניים חשמליים => 250 ₪ קנס.

רכיבה בקבוצה בדרך שאינה עירונית ללא ליווי => 500 ₪ קנס.

נהיגת רכב ליווי לקבוצת רוכבים שלא עפ”י חוק => 250 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים לצד רכב אחר שלא לצורך עקיפה => 100 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים חשמליים לצד רכב אחר שלא לצורך עקיפה => 250 ₪ קנס.

הובלת חפץ על אופניים החורג מלפנים או מאחור => 100 ₪ קנס.

הובלת חפץ על אופניים חשמליים החורג מלפנים או מאחור => 250 ₪ קנס.

הובלת חפץ על אופניים העולה באורכו מעל 70 ס”מ => 100 ₪ קנס.

הובלת חפץ על אופניים חשמליים העולה באורכו מעל 70 ס”מ => 250 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים ללא ציוד נדרש => 100 ₪ קנס.

רכיבה על אופניים חשמליים ללא ציוד נדרש => 250 ₪ קנס.

שימוש בטלפון נייד בעת רכיבה => 1000 ₪ קנס.

מעבר באור אדום המיועד לכלי רכב => 1500 ₪ קנס.

 

סמכות מיוחדת לשוטר:

מצא השוטר כי רוכב אופניים מפר את החוקים והתקנות לעיל, יש בסמכותו בנוסף לרישום דוחות אף להוציא אוויר ושסתומים מהאופניים.

 

נהיגה בשכרות ורכיבה על אופניים ואופניים חשמליים

דינו של רוכב אופניים או אופניים חשמליים הרוכב בשכרות הינו כדין נהג שנוהג בשכרות וצפוי לאותם העונשים שצפוי נהג שיכור.

הכמויות המותרות של אלכוהול לרוכב אופניים עפ”י חוק:

נהג חדש – לנהג חדש אין שום משמעות לגבי רכיבה על אופניים.

נהג/ רוכב עד גיל 24 – הכמות המותרת ע”פ חוק היא 49 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר אחד אוויר נשוף.

רוכב מעל גיל 24 – הכמות המותר ע”פ חוק היא עד 239 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר 1 אוויר נשוף. (משטרת ישראל אוכפת החל מכמות של 290 מיקרוגרם)

 

ענישה – נהיגה בשכרות לרוכב אופניים

פסילה מנהלית של משטרת ישראל 

זימון לקצין משטרה לצורך השבתת האופניים למשך 30 ימים.

אם הרוכב בעל רישיון נהיגה, רישיונו ייפסל למשך 30 ימים ואם אין לו רישיון נהיגה עדיין קצין המשטרה רשאי לפסול אותו מלהחזיק או להוציא רישיון נהיגה למשך 30 ימים.

 

ענישה בבית המשפט

אם הרוכב יורשע בנהיגה בשכרות הוא ייפסל מינימום למשך שנתיים ואם אין לו רישיון נהיגה, לא יוכל להוציא רישיון נהיגה למשך השנתיים שנקבעו לו.

אם הרוכב יורשע בגין נהיגה תחת השפעת סם או אלכוהול הוא ייפסל מינימום למשך 3 חודשים ואם אין לו רישיון נהיגה, לא יוכל להוציא רישיון נהיגה למשך שלושת החודשים שנקבעו לו.

 

משרדנו מוטאי, מצגר, גרבאוי עו”ד תעבורה מורכב משוטרים בדימוס עם עשרות שנות במשטרת ישראל כשוטרים, ובנוסף עוסקים כעורכי דין המייצגים בשנים האחרונות כסנגורים בכל הארץ. טל לייעוץ וייצוג בכל הארץ: 0502266882 – 0526400111

 

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.

נהיגה בשכרות בני נוער

נהיגה בשכרות בקרב בני נוער ונהגים חדשים

בשנים האחרונות לנוכח ריבוי תאונות עם בני נוער ונהגים חדשים עקב נהיגה בשכרות, המדינה החליטה להילחם בתופעת נהיגה בשכרות של בני נוער בשלושה מישורים.

1. המישור החקיקתי – נהיגה בשכרות בני נוער

לגבי הנהג הרגיל (לא בני נוער) הכמות המותרת בחוק של אלכוהול בגוף היא עד 239 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר אחר של אוויר נשוף. כלומר נהג שייתפס עם כמות של 240 מיקרוגרם ייחשב לנהג שיכור על פי חוק. (לפי הנחיות של בתי המשפט המשטרה אוכפת החל מ – 290 מיקרוגרם ומעלה)

לאחרונה התקנות הוחמרו לגבי בני הנוער (כלומר נהגים חדשים ונהגים עד גיל 24) ונקבע כי יואשמו בנהיגה בשכרות במידה ונהג ייתפס עם כמות של 50 מיקרוגרם ומעלה של אלכוהול בליטר אחד אוויר נשוף.

 

מדוע 50 מיקרוגרם ולא איסור מוחלט? 

באופן רגיל אדם שלא שתה כלל, יכול שיימצא בגופו כמות של עד 50 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף עקב אכילה או שתיה של מזונות ומשקאות שמכילים חומרים כוהליים. במילים אחרות עבור האוכלוסייה המוגדרת בתקנה כמות זו הקבועה בתקנות נחשבת לאיסור מוחלט.

ניתן לומר שהמדינה אסרה באופן מוחלט על בני נוער (נהגים חדשים ונהגים עד גיל 24) לשתות משקאות אלכוהוליים ולנהוג.

• חשוב להבהיר שכללים אלה חלים גם על נהגים חדשים שהם מעל גיל 24 . כלומר כל נהג שהוציא רישיון נהיגה עד שנתיים ללא קשר לגילו.

 

מול משרד הרישוי ומכון הרפואי: 

כמוכן בשינוי התקנות נקבע כי כל נהג חדש שמורשע בגין נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול (יום ביצוע העבירה הוא הקובע), בנוסף לעונש שיקבל בבית המשפט, יידרש לעבור טסט ותאוריה מחדש ולעבור בחינות של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

 

2. המישור המשפטי – נהיגה בשכרות בני נוער

במטרה למגר את תופעת נהיגה בשכרות בקרב בני הנוער ולמנוע תאונות דרכים קשות וקטלניות, בית המשפט העליון הנחה את בתי המשפט לתעבורה להחמיר בענישה של בני הנוער הנתפסים בגין נהיגה בשכרות או מעורבים בתאונות דרכים בעת נהיגה בשכרות. ניתן לראות בשנים האחרונות ענישה מחמירה ופסילות רישיון נהיגה לתקופות ארוכות של בתי המשפט לתעבורה כנגד נהגים חדשים ונהגים צעירים אשר מורשעים בגין נהיגה בשכרות.

 

3. מישור האכיפה – משטרת ישראל, נהיגה בשכרות נהג חדש ונהג צעיר

עקב שינויי החקיקה והחמרת התקנות בהקשר לנהגים חדשים וצעירים ומעורבותם הגדולה בתאונות דרכים קשות וקטלניות, משטרת ישראל גיבשה מדיניות של אכיפה ממוקדת וקשה כנגד בני נוער החשודים בנהיגה בשכרות. כדי לבצע אכיפה כנגד אוכלוסייה זו משטרת ישראל רכשה את מכשיר הינשוף החדש אשר ביכולתו למדוד גם כמויות נמוכות של אלכוהול בגופו של נהג. משטרת ישראל שמה דגש על אכיפת נהיגה בשכרות לנהגים חדשים וצעירים, ונהג מאוכלוסייה זו שנעצר רישיונו נפסל מיד ורכבו מושבת בהחלטה מנהלית של קצין משטרה. לרוב הנהג מובא למשפט מהיר ומוגש כנגדו בקשה לפסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים.

 

נהיגה בשכרות בקרב בני הנוער (נהגים חדשים ונהגים צעירים) -מדוע?

נהיגה בשכרות בקרב בני נוער היא תופעה נפצוה עקב 3 סיבות עיקריות .

הסיבה הראשונה, היא חוסר מודעותם המוחלטת לחקיקה החדשה האוסרת באופן מוחלט על בני נוער לשתות משקאות אלכוהוליים ולנהוג. רבים מהם סבורים כי החקיקה מתייחסת אליהם כאל נהגים בוגרים בעלי וותק רב ברישיון הנהיגה שלהם.

הסיבה השנייה, היא חוסר מודעות לסיכון הכרוך בעבירה של נהיגה בשכרות. הבעיה העיקרית בתחום זה היא חוסר הסברה מטעם הרשויות לסיכון הכרוך בעבירה של נהיגה בשכרות ולתוצאות הקשות של תאונות שנגרמות עקב עבירה זו. רבים מבני הנוער אינם מודעים לסיכון ועל כן תופעה זו היא נפוצה ונמשכת למרות האכיפה המאסיבית של משטרת ישראל כנגד נהגים החשודים בנהיגה בשכרות.

הסיבה השלישית, היא העובדה כי גם כשנהג צעיר מודע לתקנות החדשות והוא שותה כמות מעטה של אלכוהול, לעיתים הוא מרגיש שהוא לא שתה כלל ובכך עלול להיות במצב של “אשליה” שהוא לא שתוי והכל תקין. חשוב להבהיר כי תחושת השכרות שקרית, גם כאשר אדם שתוי לחלוטין ולבטח במקרה ששתה מעט הוא עלול לחוש כי הכל תקין, ויש לזכור כי לגבי בני הנוער כמות האלכוהול המותרת לפי חוק אפסית.

 

מדוע חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה במקרה של הסתבכות עם רשויות חוק?

חשיבות הייעוץ וייצוג של עורך דין תעבורה מומחה נובעת משתי סיבות עיקריות:

א. משטרת ישראל בהרבה מאד מקרים מבצעת אכיפה שלא על פי הכללים הקבועים בחוק ועלולה להביא בטעות להרשעת חפים מפשע, ולכן חשוב שעורך דין תעבורה מומחה יבחן היטב את חומר הראיות כדי להגיע לחקר האמת.

ב. הענישה בגין נהיגה בשכרות כנגד בני הנוער היא מאד מחמירה הן בבית המשפט שם נפסקות תקופות פסילה ארוכות על נהגים החשודים בנהיגה בשכרות, והן מול משרד הרישוי שלאחר ההרשעה דורש מנהגים אלה להוציא רישיון נהיגה מחדש ולעבור בחינות של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

 

משרדנו, מוטאי, מצגר, גרבאוי משרד עורכי דין תעבורה מורכב מעורכי דין שהם שוטרים, תובעים ובוחני תאונות בעברם עוסקים רק בחום התעבורה ובעלי עשרות שנות ניסיון בתחום זה עם הישגים מדהימים בכל תיקי התעבורה.

לייעוץ וייצוג ניתן לחייג 0526400111 – 0502266882.

להצלחות המשרד>>

חדש באתר

צרו איתנו קשר