מהי עבירת קיפוח זכות המשתמש בדרך? תקנה 21 לתקנות התעבורה

יצא לכם לאחרונה לראות שוטרים שעומדים על גשרים, לפני מחלפים או במקומות אחרים בהם קיימים עומסי תנועה ומצלמים עבירות? בטח שאלתם את עצמכם מעניין מהי העבירה שהם מתעדים? לאחרונה משטרת ישראל מציבה מצלמות נייחות בדרכים בינעירוניות המתעדות באמצעות וידאו עבירות תנועה רבות ומגוונות.
משטרת ישראל באמצעות צילום וידאו מתעדת עבירות רבות כגון: נהיגה בחוסר זהירות,  שימוש בטלפון נייד בעת נהיגה וקיפוח זכות המשתמש בדרך.

במאמר קצר זה נדון בעבירת קיפוח זכות המשתמש בדרך. מהי בעצם עבירת קיפוח זכות? זו עבירה כללית שניתן לקשר אותה להתנהגויות רבות בכביש, כגון מקרה שבו אתה עומד בפקק תנועה ורכב אחר מגיע עוקף את התור ונכנס לפניך ועוד מקרים שנפרט בהמשך.

לפני כן חשוב להבהיר כי קיימת אבחנה בין עבירה זו לעבירת זכות קדימה ועל מנת שלא נתבלבל ביניהן אסביר בקצרה מהי עבירת זכות קדימה.

מה עבירת זכות קדימה?

ע"פ התקנה בכדי שאדם יואשם בעבירה של אי מתן זכות קדימה, נדרש שיגרום להפרעה או סיכון ברמה כלשהי לרכב אחר לו נקבעה הזכות קדימה כפי שניתן ללמוד מהתקנה:

תקנה 1 לתקנות התעבורה: הגדרת זכות קדימה: "מתן זכות קדימה" – מתן אפשרות לעוברי דרך אחרים שלהם נקבעה זכות קדימה, להתקדם בדרך בלי לעצור, להמתין, לשנות את מהירותם או לסטות מקו התקדמותם.

חשוב להבהיר כי סוגיית הוכחת עבירת סיכון ו/או זכות קדימה היא סוגיה מורכבת מאד שהדיון בה נעשה במאמר אחר: למאמר אקדמי מלא בסוגיית סיכון וזכות קדימה לחצו כאן >>

לעומת עבירה של אי מתן זכות קדימה בעבירה של קיפוח זכות המשתמש בדרך, לא נדרשת הפרעה או סיכון ברמה כלשהי.

מהי עבירת קיפוח זכות המשתמש בדרך?

עבירת קיפוח זכות המשתמש בדרך הוגדרה כך בתקנה 21 לתקנות התעבורה.

תקנה 21.

(א) כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.

(ב) כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –

     (1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;

     (2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;

     (3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה;

     (4) יסכן חיי אדם.

הסבר ופרשנות:

בניגוד לעבירת זכות קדימה שנדרשת הפרעה כלשהי או סיכון, בעבירת קיפוח זכות המשתמש בדרך לא נדרש שום סיכון או הפרעה. ניתן לומר כי המחוקק כיוון את התקנה לשמירה על סדר ציבורי בתנועה.

המחוקק מתכוון לכל אותם המקרים בהם:

1. נהגים עוקפים שיירה מנתיב אחר שהוא פנוי ומוביל לכיוון אחר, מגיעים לתחילת התור ונכנסים לתוך הנתיב שהיה עמוס וכך עוקפים נהגים רבים שנמצאים ועומדים בתור.

ההשערה היא שהמחוקק התכוון למקרה זה רק מתוך הגיון בריא ולא כי המחוקק הסביר באופן מפורש שמדובר במקרה זה. זאת משום שבתקנות לא מוגדר בשום מקום כי מי שעומד בתור הזכות לעבור קודם היא שלו. חשוב להבהיר כי כל עבירה שלא נקבעה בחקיקה באופן מפורש היא מקור בעייתי והכוח לפרשנות נמצא בידי שופטים.

2. מקרים שבהם לא קיימים תמרורים שקובעים זכות קדימה והתנועה מתנהלת באיטיות ונהגים "נדחפים" ונכנסים ויוצרים הפרעה ואי סדר לכיווני תנועה אחרים.

3. מקרים שבהם קיים תמרור הקובע זכות קדימה אולם נהג שקיפח את הזכות של אלה שמגיע להם זכות קדימה ביצע את העבירה ללא הפרעה או סיכון.

לסיכום

התקנה הזו היא תקנה כללית וניתנת לפרשנות לתחומים רבים נוספים אולם חשוב להבין כי עיקר הכוונה – לשמור על הסדר הציבורי ולא לאכוף מקרים שבהם נהג סיכן או הפריע לתנועה כאשר קיים תמרור הקובע את הזכות.

לאחרונה משטרת ישראל אוכפת עבירה זו באמצעות הפעלת מצלמות והצבת מארבים במקומות מועדים לפורענות.

ענישה בגין עבירת קיפוח זכות המשתמש בדרך לפי תקנה 21(ב)(1):

נכון להיום הענישה בגין עבירה של קיפוח זכות המשתמש בדרך ==> 500 ₪ קנס ו- 0 נקודות.

המאמר נכתב ע"י משרד עורכי דין גל מוטאי ושות' – כל הזכויות שמורות.

משרדנו גל מוטאי ושות' עו"ד תעבורה מורכב משוטרים בדימוס עם עשרות שנות במשטרת ישראל כשוטרים, ובנוסף עוסקים כעורכי דין המייצגים בשנים האחרונות כסנגורים בכל הארץ.

טל לייעוץ וייצוג בכל הארץ: 050-2266882

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.