מצלמות נגד צפירות: איכות חיים או עוד דרך להוציא כסף מהציבור?

בקצרה: עיריות כמו פתח תקווה וקריית אונו הציבו מצלמות שמזהות נהגים שצופרים שלא לצורך, והקנס עומד על 245 ש"ח. לפי החוק מותר להשתמש בצופר רק כדי למנוע סכנה מיידית.

מצלמות נגד צפירות: בקצרה

נושא	מה כתוב במאמר
גובה הקנס	245 ש"ח
היכן הוצבו מצלמות	בין היתר בפתח תקווה ובקריית אונו
איך נרשם הדוח	המצלמה מזהה את מקור הצפירה ואת הרכב, פקח עירוני צופה בסרטון, ורק אז נרשם הדוח
מתי מותר לצפור	רק לצורך מניעת סכנה מיידית
מה אסור	צפירה כדי לזרז רכב ברמזור, להביע כעס או "להגיד שלום"

בשנים האחרונות הרשויות המקומיות בישראל מחפשות עוד ועוד דרכים לאכוף בעזרת טכנולוגיה עבירות תנועה והתנהגות במרחב הציבורי. אחרי מצלמות מהירות, מצלמות בנתיבי תחבורה ציבורית ומצלמות רמזור – הגיע עכשיו תורה של הצפירה.

עיריות כמו פתח תקווה וקריית אונו החלו להציב מצלמות ורכיבי אכיפה שמזהים נהגים המצפצפים שלא לצורך. גובה הקנס עומד על 245 ש"ח.

מדובר במצלמות מיוחדות שמסוגלות לזהות את מקור הצפירה ואת הרכב שממנו היא באה. הסרטון מועבר לבדיקה של פקח עירוני, והדוח נרשם רק לאחר שהפקח צפה באירוע ותיעד אותו.

על פניו, מדובר במהלך מבורך. אין ספק שצפירות מיותרות הפכו למכת מדינה. נהגים רבים צופרים מתוך עצבים, חוסר סבלנות או ניסיון "לחנך" נהגים אחרים – לעיתים בשעות הלילה, ליד בתי מגורים, בתי ספר ובתי חולים. הרעש פוגע באיכות החיים, יוצר לחץ מיותר, ולעיתים אף מסכן הולכי רגל שנבהלים מהצפירה.

החוק בישראל קובע כבר שנים שאסור להשתמש בצופר אלא כדי למנוע סכנה מיידית. כלומר, צפירה כדי לזרז רכב ברמזור, להביע כעס או "להגיד שלום" – אסורה.

אז איפה מתחילה הבעיה?

השאלה האמיתית איננה רק אם יש עבירה, אלא איך אוכפים אותה. ועד כמה המדינה והרשויות המקומיות הפכו את הנהג הישראלי ליעד כלכלי זמין.

נהגים בישראל כבר מתמודדים עם אין־ספור מצלמות, קנסות, אגרות, היטלים ועיצומים. כמעט כל פעולה בכביש הפכה להזדמנות לגבייה: מצלמות מהירות, חנייה, נת"צים, טלפונים, חגורות בטיחות – ועכשיו גם צפירות.

אילו שאלות משפטיות וציבוריות עולות, גם כשפקח צופה בסרטון?

• האם מצלמה באמת מבינה את מלוא הסיטואציה בכביש?
• האם אפשר לקבוע באופן חד־משמעי שהצפירה לא נועדה למנוע סכנה?
• האם נהג שצפר כדי להזהיר ילד שמתפרץ לכביש עלול לקבל קנס?
• האם פקח עירוני באמת יכול להעריך בתוך שניות מצב חירום תעבורתי?
• ומה יקרה כששאר העיריות בישראל יאמצו את השיטה?

הבעיה הגדולה היא שאכיפה מבוססת מצלמות מייצרת הכנסות קבועות. לכן קשה להשתחרר מהתחושה שחלק מהרשויות מתחילות לראות בתושבים מקור הכנסה.

במקום להציב שוטרים, לחנך, לשפר תשתיות או לטפל בעומסי התנועה שיוצרים עצבים ותסכול, הפתרון הקל ביותר הוא מצלמה אוטומטית שמנפיקה דוחות מסביב לשעון.

אין חולק שצריך להילחם במטרדי רעש ובבריונות בכבישים. אבל במדינה שבה האזרח כבר מרגיש שכל טעות קטנה הופכת מיד לדוח כספי, הציבור מצפה גם למידתיות, לשיקול דעת ולהוגנות.

כי בסוף, השאלה איננה רק אם צפירה מיותרת פוגעת באיכות החיים.

השאלה היא אם בשם איכות החיים הופכים את הנהגים בישראל לארנק פתוח של הרשויות.

לייעוץ וייצוג בכל הארץ: עו"ד גל מוטאי, 050-2266882.

שאלות נפוצות