צריך ייעוץ מיידי ומקצועי? מלא פרטיך ונחזור אלייך בהקדם:

מידע על עבירות מהירות

מידע על עבירות מהירות

 
המדריך השלם לנהגים שמואשמים בנהיגה במהירות מופרזת
 

עו"ד גל מוטאי- משרד עו"ד מוטאי-מצגר-גרבאוי


נהגים רבים בישראל נתפסים על נהיגה במהירות מופרזת, ומוגשים נגדם כתבי אשום. כתוצאה מכתבי אישום אלה נפסלים רישיונותיהם של נהגים, מקבלים קנסות ואף לעיתים מקבלים עונשי מאסר בפועל. במדריך זה נשיב לכל שאלות הקשורות בעבירות מהירות, תוך התייחסות למכשירי האכיפה של משטרת ישראל.


מהי מהירות?

מהירות היא פונקציה של מרחק וזמן. ככל שגוף מסוים עובר מרחק מסוים בזמן קצר יותר, כך מהירותו גבוהה יותר.

המדינה סבורה כי למהירות ישנה השפעה על מעורבות הנהגים בתאונות דרכים ועל עוצמת התאונה כשלעצמה. לאור זאת היא מגבילה את המהירות באמצעות תקנות שיפורטו בהמשך. הגורמים שיכולים להשפיע קביעת המהירות הם:

א. סוג הדרך.

ב. סוג הרכב.

ג. תמרורים.

ד.הגבלה הקיימת הרישיון הרכב. (אם בכלל)

סוגי מהירויות:

1. מהירות סבירה:

תקנה 51 לתקנות התעבורה קובעת כי לא ינהג אדם רכב, אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב.

הסבר:
מתקין התקנה באמצעות תקנה זו קובע כי, נהג חייב בנהיגתו לשים לב לתנאי הדרך ולהתאים את מהירותו לתנאים אלה, כך שתהיה בידו שליטה מוחלטת על הרכב בכל מקרה וזאת ללא קשר למהירות המרבית המותרת הקבועה בתקנות (או בתמרור ע"פ התקנות). 

כך למשל-  נהג יכול לנסוע בדרך מסוימת שמהירות המרבית המותרת בה היא 110 קמ"ש, אולם בשל תנאי הדרך כמו ערפל, גשם כבד וחושך הנהג ייאלץ לנסוע במהירות של 50 קמ"ש ואף פחותה מכך.

לסיכומו של דבר שאלת  השליטה מוחלטת ברכב נמדד בסופו של דבר במבחן התוצאה. אם הנהג מעורב בתאונה כלשהי, הדבר מצביע על כך כי לא הייתה לו שליטה מוחלטת ברכב.

 
2. מהירות מיוחדת:

מהירויות אלו נקבעות בד"כ על ידי תמרור 426. תמרור זה קובע כי אסורה הנסיעה במהירות העולה על מספר הקמ"ש הרשום בתמרור.

תמרורים אלה מוצבים בד"כ בדרכים עירוניות ובינעירונית במקומות שבהם סבור רשות התמרור כי ישנה אפשרות נסיעה במהירות אחרת מזו המותרת באותה הדרך.

למשל:
ידוע לכל כי המהירות המרבית המותרת בדרך עירונית הנה 50 קמ"ש, אולם ישנם מקומות כי ניתן בכל זאת לנסוע במהירות גבוהה יותר וזאת במטרה להזרים את התנועה ולא לעכבה. במקומות אלה ניתן לקבוע מהירות גבוהה יותר למשל: 60 קמ"ש או 70 קמ"ש.


3. המהירות המותרת:

בדרך עירונית המהירות המותרת היא 50 קמ"ש אלא אם נקבעה באמצעות תמרור מהירות אחרת.

בדרך בינעירונית ללא שטח הפרדה המהירות המותרת היא 80 קמ"ש, עם שטח הפרדה המהירות המותרת היא 90 קמ"ש אלא אם נקבעה מהירות אחרת במצעות תמרור.

בדרך מהירה  המהירות המותרת היא 110 קמ"ש אלא אם נקבעה מהירות אחרת באמצעות תמרור.

לגבי כלי רכב מסוג אוטובוס וכלי רכב מסחריים ישנן מגבלות מהירות שקבועות בתקנה 54 לת"ת . (מי שנוהג בכלי רכב אלה יכול לעיין בתקנה זו באמצעות חיפוש בגוגל)

מכשירי אכיפה של משטרת ישראל לאכיפת מהירות:
בפרק זה אציין את סוגי המכשירים שמשטרת ישראל משתמשת בהם ע"מ לאכוף את עבירת המהירות. כמו כן בקצרה אציין את מגבלות המכשירים אולם להבהיר כי אין מטרת הפרק להוות ייעוץ משפטי כלשהו. כאן המקום להמליץ להיוועץ בעורכי דין המומחים בתחום במהירויות הגבוהות משום שהענישה היא מחמירה במיוחד בשנים האחרונות .

משרדנו מומחה בתחום התעבורה בעל ניסיון של עשרות שנים של הפעלת מכשירי האכיפה במשטרת ישראל. 

מצלמות מהירות:
ישנן 2 סוגי מצלמות לאכיפת מהירות – מצלמות ניידות מצלמות נייחות.

מצלמות ניידות מסוג F-6:

מדובר במצלמות שמותקנות בתוך כלי רכב משטרתיים (בד"כ לא כחול לבן). מצלמות אילו מופעלות כל פעם במקום אחר ובד"כ קשה להבחין בהן. מצלמות אלו יכולות להבחין במהירויות בכיוון נסיעת הניידת וגם בכיוון הנגדי. ברוב המקרים הן מופעלות בכיוון נסיעת הניידת בעת שהמצלמה עובדת כשהניידת היא סטאטית בלבד.

למכשיר מגבלות רבות ולא ניתן להפעילה בכל מקום, אלא רק במקומות שהוגדרו ואושרו מראש באמצעות אגף התנועה. למשל: לא ניתן להפעיל את המכשיר מתחת לקו מתח גבוהה.

ערכה הראייתי של התמונה: במידה והמצלמה עברה בדיקות כנדרש, הופעלה כראוי ע"י אדם מוסמך ומיומן, לתמונה המוצגת בבית המשפט ערך ראייתי מכריע לחובתו של הנאשם.

 

מצלמות נייחות:

לאחרונה רוב כבישי הארץ רושתו במצלמות מהירות נייחות אשר מיקומן ידוע לכל ואין סיבה כלשהי להיתפס בהן. להלן מיקומן של המצלמות: http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-b15b1f51a1dfc31004.htm

 
מצלמות רמזור:

במסגרת הפרויקט גם מצלמות הרמזור שהיו בעבר רק מצלמות רמזור, הפכו למצלמות מהירות. כך שנהג שמגביר מהירות ע"מ לעבור את הצומת שלא באור אדום, הוא נקלט באמצעות אותה המצלמה שהוא עבר את המהירות המותרת ומקבל דו"ח בהתאם אליו לביתו בכתובת הרשומה במשרד הרישוי.

להבהיר: ניתן לעבור את הצומת במהירות המותרת הקבועה באותה הדרך בה נוסע הנהג. בתקופה האחרונה יצא מייל בתפוצה המונית שהמהירות המותרת בצומת היא 70 קמ"ש . אין שום בסיס חוקי לטענה זו והיא פשוט אינה נכונה.

תוך כמה זמן חובה לשלוח לנהג את דוח המצלמה?

ע"פ חוק דוח מצלמה חייב להישלח לנהג תוך 4 חודשים מיום ביצוע העבירה. דוח שלא יישלח בפרק הקבוע מתיישן ודינו ביטול.


מכשיר הדבורה:

באלו שיטות פועל המכשיר?
המכשיר יכול לזהות כלי רכב בשני מצבים, כשהניידת עומדת (מצב סטטי) וכשהיא בנסיעה (מצב נייח). בנוסף המכשיר יכול לקלוט כלי רכב דרך אנטנה אחורית כלי רכב שנוסעים מאחוריו וגם דרך אנטנה קדמית כלי רכב שנוסעים לפני הניידת, בכיוון נסיעת הניידת, ובכיוונה הנגדי .
בכל אחד מהמצבים המתוארים לעיל ישנן מגבלות רבות, שהשוטר המפעיל חייב להקפיד עליהן וטעות קטנה, יכולה להביא לטעות בזיהוי הרכב שביצע את העבירה או במהירות הרכב שנקלטה. כאן המקום להבהיר כי מכשיר הדבורה הוא המכשיר בעל מספר הגבוהה ביותר של זיכויים בבתי המשפט.


אילו טעויות יכולות להיות בהפעלת המכשיר:

בפרק זה של המדריך ננסה להבהיר בשפה פשוטה חלק קטן מבעיות הנפוצות בהפעלת מכשיר הדבורה.

המכשיר לא מצלם את הרכב שביצע את העבירה?

המגבלה הראשונה של המכשיר נעוצה בעובדה שהיא לא מצלמת את הרכב שמבצע את העבירה . אין תיעוד של רכב שביצע את העבירה. בכל פעם שאין תמונה של רכב שביצע את העבירה, בית המשפט מתבסס על עדותו של שוטר שרשם את הדוח ע"מ להרשיע את הנהג שמואשם בעבירה. כאן המקום להבהיר כי  לנוכח המגבלות הרבות הקיימות במכשיר הסיכוי לטעות בזיהוי רכב שביצע את העבירה הוא מאד גבוה. על המגבלות הללו נדון בהמשך.

טווח קליטת המכשיר:
מכשיר הדבורה מסוגל לקלוט מהירותו של עצם נע (כל עצם) בטווח של כ-1200 מטר מרחק מהניידת. הבעיה היא שבמרבית המקרים טווח זה אינו בשדה ראיה של מפעיל הדבורה וכאן תיתכן טעות בזיהוי רכב שביצע את העבירה.

הרכב חייב להיות בודד בטווח הקליטה:

ע"מ לוודא כי הרכב שנקלט ברדאר הוא זה שבוודאות ביצע את עבירה, המפעיל חייב לוודא כי בטווח שדה הראיה של המפעיל, (בטווח קליטת המכשיר כולו),  רכב המטרה יהיה בודד לחלוטין ולא היה מסביבו כל עצם נע, לא רכבת, לא מטוסים שטסים נמוך, אף לא כלי רכב חונים גם בטווח של 50 מטרים מסביבו .

בנוסף המפעיל בעת קליטת הרכב המטרה חייב להיות מרוכז בנתונים שמתקבלים באמצעות המכשיר ולנעול את מהירות הרכב לאחר 3 שניות שהוא יציב ולא משתנה.

לאור האמור לעיל ניתן לראות כי מאד קשה לשוטר לוודא כי כל הפרטים המצוינים לעיל מתקיימים בעת שהוא מפעיל את המכשיר באמצעות אנטנה קדמית שזו ההפעלה הקלה ביותר. לא נעים לומר כי ישנם מפעילים רבים שמפעילים את המכשיר באמצעות האנטנה האחורית לא רק ביום אלא גם בלילה ובחושך מוחלט בעת שבאופן ודאי לא יכולים להבחין בנעשה מאחוריהם בטווח קליטה כה ארוך ורחב (כ-1200 מטרים אורך- כ-50 מטרים רוחב) של מכשיר הדבורה.

בעיה נוספת היא, שמכשיר הדבורה אינו מסוגל לזהות את המרחק שבין הניידת לבין רכב המטרה. לאור זאת לא ניתן לדעת לעולם אם השוטר היה יכול לזהות בוודאות את רכב המטרה או אם לאו, בייחוד בעת שמבוצעת אכיפה באמצעות אנטנה אחורית.

כיצד משטרת ישראל "מטפלת" במגבלות אלו?

לנוכח המגבלות הרבות הקיימות שהמפעיל אמור להקפיד עליהן (חלקם צוינו לעיל), והעובדה כי מאד קשה להקפיד על מגבלות אלו, משטרת ישראל הכינה טפסים מוכנים מראש עם ציון המגבלות, שהמפעיל רק אמור לסמן "וי" ובכך הוא מקים חזקה שמקובלת על בתי המשפט שהוא עמד במגבלות אלו. טפסים מוכנים אלה יש בהם סכנה של ממש להרשעת חפים מפשע.

לסיכום: ממש על קצה המזלג הבאנו בפניכם חלק מבעיות מכשיר הדבורה של משטרת ישראל. חשוב להבהיר כי למרות העובדה כי מכשיר זה עם מגבלות רבות ו"זוכה" למספר הרב ביותר של זיכויים בבתי המשפט, עדיין הוא פעיל ומשטרת ישראל מבצעת באמצעותו אכיפה מאסיבית.

 

מכשיר הממל"ז : (מד מהירות לייזר)

הממל"ז הינו מכשיר הנמצא בשירות משטר ישראל לצורך אכיפה מהירות. המכשיר אמור להיות מופעל ע"י שוטר מוסמך ומיומן.

להלן חלק ממגבלות המכשיר וההפעלה:

·  את מכשיר ניתן להפעיל רק כשהשוטר הוא סטאטי עם הפנים כלפי רכב המטרה.

·  המכשיר אינו מצלם את רכב המטרה.

·  השוטר בעת עצירת הרכב חייב להציג בפני הנהג את נתוני המדידה (מהירות ומרחק הרכב בעת מדידתו ממקום עמידת השוטר).

·  המרחק המקסימאלי שמותר למפעיל להפעיל את המכשיר הינו 300 מטר ממקום עמידתו.

·  לא ניתן להפעיל את המכשיר, בעת שהכביש רטוב, גשם, שלג או ערפל.

·  לפני הפעלת המכשיר ואחרי, חייב המפעיל לבצע בדיקות כיול.

·  המפעיל חייב להפעיל את המכשיר בקטע דרך שהינו ישר ולא עקומה.

·  בהפעלת לילה כל קטע האכיפה (300 מטר) חייב להיות מואר.

 

כיצד המפעיל עומד בכל המגבלות ההפעלה של המכשיר?  
כפי שצוין בהקשר למכשיר הדבורה לנוכח המגבלות הרבות הקיימות שהמפעיל אמור להקפיד עליהן (חלקם צוינו לעיל), והעובדה כי מאד קשה להקפיד על מגבלות אלו, משטרת ישראל הכינה טפסים מוכנים מראש עם ציון המגבלות, שהמפעיל רק אמור לסמן "וי" ובכך הוא מקים חזקה שמקובלת על בתי המשפט שהוא עמד במגבלות אלו. בטפסים מוכנים אלה יש בהם סכנה של ממש להרשעת חפים מפשע.

 

מתי ישנה חובת האטה ע"פ התקנות? (תקנה 52 לת"ת)

בכפוף לאמור בתקנה 51 (מהירות סבירה) חייב נוהג רכב להאט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה:

(1)  בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם;

(2)  בדרך שאיננה פנויה;

(3)  כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא;

(4)  בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן;

(5)  בקרבת קבוצת ילדים או בקרבת התקהלות;

(6)  בהתקרבו למעבר חציה;

(7)  בהתקרבו לפסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל;

(8)  בירידה תלולה או ארוכה;

(9)  בהתקרבו לגשר צר ובעברו עליו;

(10)  בפגשו או בעקפו קבוצת אנשים ההולכת בסך;

(11)  בפגשו או בעקפו בעלי-חיים;

(12)  בהתקרבו אל אוטובוס העומד בתחנה ובעברו על ידו;

(13)  בהתקרבו אל אוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים וסומן כך, שנעצר לשם העלאת ילדים או הורדתם, ובעברו על ידו;

(14)  ברחוב משולב;

(15)  באזור מיתון תנועה;

(16)  במנהרה.

 

ענישה בגין מהירות מופרזת:

בדרך עירונית:

א. במהירות של עד 20 קמ"ש מעל המהירות המותרת=> קנס 250 + 0 נקודות.

ב. במהירות בין 21-30 קמ"ש מעל המהירות המותרת=> קנס 750 + 8 נקודות.

ג. במהירות בין 31-40   קמ"ש מעל המהירות המותרת=> קנס 1500 ₪ + 10 נקודות.

ד. במהירות מעל 40 קמ"ש => פסילה מנהלית של 30 ימים ע"י קצין משטרה (שיקול דעת של קצין משטרה) +הזמנה לדין + 10 נקודות.

בדרך בינעירונית:

א. במהירות של עד 25 קמ"ש מעל המהירות המותרת=> קנס 250 + 0 נקודות.

ב. במהירות של בין 26-40 קמ"ש מעל המהירות המותרת=> קנס 750 + 8 נקודות.

ג. במהירות בין 50 - 41 קמ"ש מעל המהירות המותרת=> קנס 1500 ₪ + 8 נקודות.

ד. במהירות מעל 50 קמ"ש => הזמנה לדין + פסילה מנהלית של 30 ימים ע"י קצין משטרה (שיקול דעת של קצין משטרה) + 10 נקודות.

 

מדיניות משטרת ישראל:

החל מתחילת שנת 2012 קיימת מדיניות של דרישת ענישה מחמירה של משטרת ישראל. במהירויות הגבוהות של כפול מהמותר בחוק, ישנה דרישה של חודשי פסילה ארוכים, ובמהירויות של 195 קמ"ש ומעלה ישנה דרישת מאסר בפועל. 

מדוע חשוב להיות מיוצג?
טיפול בתיק מהירות חייב להיות יסודי מעמיק ומקיף שכן הבנה ומומחיות בתחום יכולה במקרים להוביל לענישה מקלה ובמקרים אחרים אף לזיכוי מלא.  משרדנו מומחה בתעבורה עם ניסיון של עשרות שנים בתחום.

 

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.

המדריך נכתב ע"י עו"ד גל מוטאי בעל ניסיון של 20 שנה בתחום התעבורה במשטרת ישראל (כמרצה וכשוטר).

 

 

כל הזכויות שמורות - משרד עו"ד מוטאי-מצגר-גרבאוי